כשטכנולוגיה פוגשת תוכן

כשאנחנו מדברים על תוכן ניו מדיה, אנחנו מדברים על תוכן שכל מה ששונה בו מתחיל מכך שהטכנולוגיה דרכה הוא עובר היא שונה. יש לה השפעה מכרעת על הדרך בה הוא נחווה והדרך בה הוא נוצר (אותו משפט אגב נכון לתוכן קולנועי, טלוויזיוני, או תאטרוני). הדבר בולט במיוחד בניו מדיה. זאת מכיוון שהטכנולוגיה (מחשבים, סלולרי, אינטרנט וכו) גם מתפתחת במהירות שכמוה לא הייתה מעולם וגם כי היא מומרת כמעט ישירות למוצר צריכה להמונים. לראייה, המחשב האישי הראשון הוא רק בן 25 שנים.

Augmented Reality, Location Based Services ו Binaural Recording הם שלושה פיתוחים טכנולוגיים בתחום הניו מדיה שמוסיפים ומשנים את דרכי ההבעה ויצירת התוכן במדיום ומורים על עתידו (הקרוב).

Augmented Reality או מציאות מוגברת/מורחבת הוא תחום שעניינו הוספת אלמנטים של וידאו או גרפיקה על המציאות בזמן אמת. לצורך העניין דמיינו משקפיים שכאשר אתם מתבוננים בהם, אתם רואים אלמנטים חדשים (אנשים, נופים, מפלצות) על רקע העולם, כפי שהוא משתקף ללא המשקפיים. צפייה במציאות המתוספת הזאת יכולה גם להיחוות גם כאשר הווב קאם מצלם אתכם ועל המסך אתם רואים את עצמכם פלוס האלמנטים הממוחשבים. זאת ועוד כמו שרואים היטב בסרטון הבא…

השימושים המרכזיים של הטכנולוגיה עד היום היו בשיווק או במשחקים. טרנפורמרס 2 עשו שימוש פשוט יחסית בטכנולוגיה לטובת הדמיה של הגולש עם ראש של רובוט עליו. (סרטון הדגמה). שימוש יותר מתוחכם נעשה על ידי חברת GE שבה אתה מוזמן להדפיס דף והלעמיד אותו מול הווב קאם. במסך תוכל לראות איך בכף היד שלך קם לחיים מחזור החשמל. אם תנשוף לתוכו, טחנות הרוח יסתובבו מהר יותר וייצרו יותר כוח (סרטון הדגמה) שימושים נוספים כוללים ספרים שקמים לתחייה ומשחקי יריות שבהם על מנת לזהות את הרעים, צריך להביט בעולם דרך המצלמה של המכשיר הסלולארי (סרטון הדגמה)

הטכנולוגיה הבאה היא Location Based Services או LBS למי שמתעקש על הבאזז וורד (או שירותים מבוססי מיקום למי שמתעקש על עברית). זהו תוכן שנובע משני אלמנטים א. הסלולרים והמחשבים שלנו ניידים וב. מאד קל לאתר איפה הם נמצאים (GPS או לפי מיקום ביחס לאנטנות). במילים אחרות, אפליקציות LBS מבוססות על כך שהמערכת יודעת איפה אתה נמצא.

מרבית השימושים הראשונים בטכנולוגיה הם אינפורמטיבים. המערכת יכולה להגיד לך איפה תחנת הדלק הקרובה, איפה המסעדה הנכונה בשבילך ואיפה באיזור נמצאים הבגדים שמתאימים לך, על סמך הפרופיל שהזנת למערכת. היא יכולה תאורטית להראות לך פרה רול של סניף שנמצא במרחק הליכה. אבל לטכנולוגית LBS אופק שמתאים לתכנים אינטראקטיבים, משחקים או תכנים נאראטיבים אחרים.

פרוייקט סיטיקאסט שנעשה במעבדה לחדשנות במדיה של המרכז הבינתחומי (גילוי הנאות: פרוייקט ששימשתי כעורך התוכן שלו) השתמש בLBS לצורך הפיכת המציאות למדיה. אתה מגיע למקום, נניח ספסל בעיר תל אביב והמערכת יודעת להתריע בפניך שזמין לך תוכן רלוונטי למיקום. דרך ממשק סלולרי נפרשות בפניך אופציות של תכנים באודיו כגון: סיפור הסטורי (כאן דיזינגוף המציא את ההורה) סיפור אישי (כאן פגשתי את אשתי) הקראה של ספר שרלוונטי למקום, שיר, תמונה או שתהיה לך האופציה להעלות סיפור שלך, שקשור למקום, למאגר.

הטכנולוגיה השלישית נקראת Binaural Recording ועניינה הקלטת סאונד בדרך שמאפשרת שמיעת סראונד 360 מעלות בעזרת אוזניות רגילות. ההקלטה נעשית בדרך שהיא לא פחות מגאונית מכיוון שהיא פשוטה. המתקן מורכב משני מיקרופונים שמונחים על ראש של בובה, שהמרחק ביניהם והזוית שבה הם מונחים מדמים את פעולת האוזניים. הטכנולוגיה מבוססת על כך שאנחנו שומעים בסטראו את כל העולם סביבנו. בעזרת המידע שמגיע משתי האזניים המוח מחשב את מקור הסאונד, כיוונו, איכותו ומייצר תפיסת מרחב. הקלטה דו-אזנית וולאחר מכן פלייבק של הסאונד עושה מניפולציה מהסוג המבורך למוח שמתרגם את שני הערוצים למציאות היקפית. מוזמנים להביא אוזנית למחשב ולהקשיב לקטע הבא.

חשוב לציין שטכנולגיית ההקלטה הזו קיימת כבר כמה שנים ובניגוד לשתי הטכנולוגיות העליונות היא עדיין לא פרצה מתחום הגימיק לשוק הרחב. זו מבחינתי קצת תעלומה כי סראונד עשה מהפכה באופן צריכת הקולנוע (גם בשוק הביתי) וטכניקת ההקלטה הדו-אוזנית יושבת בול על מסכי הניו מדיה שהם יותר אינטמיים ואזניות מגיעות איתם בצורה יותר אורגנית. אולי זה קשור לעובדה שטכנולוגיה לעולם מתפתחת יותר מהר ממה שאנשים מוכנים לאמץ אותה. אבל מצד שני נדמה שהפער הזה מצטמצם ומצטמצם….

3 thoughts on “כשטכנולוגיה פוגשת תוכן

  1. עמיר שבירו

    הרשרוש של הניילון בקטע של המספרה היה מצמרר מרוב שזה נשמע מציאותי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.