קולנוע עצמאי ברשת

ויין יאנג, הבמאי ההוליוודי המוערך שעומד מאחורי "חוג שמחת המזל" יצר סרט עלילתי חדש בשם Princess of Nebraska. הפרמיירה החגיגית הייתה ב17 לאוקטובר במסכי youtube. סרט אחר בשם Crawford שמתעד שלוש שנים בחייהם של עיירה טקסנית נידחת שג'ורג' בוש החליט לבנות בה את ביתו צבר את הצלחתו הגדולה ביותר בשטחי האתר hulu. שתי הדוגמאות האלו מסמנות מהלך הדרגתי שבו הקולנוע העצמאי עובר מהפצה מסורתית להפצה דיגיטלית.

המעבר של היוצרים מאולמות הפסטיבלים לאתרי הוידאו הוא מהלך טבעי ממצוקה למוצא. המצוקה: יש פחות ופחות בתי קולנוע שמקרינים סרטי אינדי (בטח ביחס לתור הזהב של הז'אנר בתחילת שנות התשעים) ופחות ופחות בתי הפקות שמשקיעים בסרטים דלי תקציב. התוצאה היא שהאפיל והנראות של הקולנוע העצמי הצטמצמם באופן משמעותי (כמו שכתב ישי קיצ'לס בוואלה: קולנוע האינדי האמריקאי מת).

הפצה באינטרנט מסתמנת כמוצא מאחר והיא זולה,  ובמיוחד אם האתר מקדם אותה, גם אפקטיבית. הרווח מגיע מפרסום ומתחלק בין היוצר לבין האתר. אבל הרווח היא לא הסיבה העיקרית להפצה דיגיטלי שהרי זירת הפעולה המרכזית של יוצרי אינדי היא פסטיבלי קולנוע שגם בהם אין ממש רווחים והעניין החשוב הוא החשיפה. מהבחינה הזו הרשת נותנת את אותה המשוואה כמו הפסטיבל ואף מאפשרת לקהל חדש להיחשף לסרטים.  החשיפה הזו מגבירה את סיכויי המכירה של הסרט אם בDVD או לתחנות הטלוויזיה ושם גלום הרווח הפוטנציאלי.  

פודקאסט בנושא מבית Wall Street Journal מציין שהמהלך של הקולנוענים ברשת מזכיר את המהלך שעברו המוסיקאים לפניהם. הם נלחמו ברשת עד שהבינו שא. אין מה להילחם ברשת וב. אם מצטרפים אליה אפשר לנצח. זה נכון למוסיקאים מבוססים שמוכרים את מרכולתם בחנויות המוזיקה המקוונות וזה נכון למוסיקאים פחות מוכרים שmyspace הפך להיות כלי שיווקי וכלי הפצה הכרחי לקריירה שלהם. כמוהם הקולנוענים משתמשים ברשת בשביל לקבל חשיפה (ולהוכיח דרישה) שעוזרת להם לקבל מימון לפרוייקט הבא שלהם או להיבחר על ידי האולפנים.

ההפצה הדיגיטלית לא משפרת את מעמדה רק בגלל שהאתרים הגדולים מאמצים את היצירה העצמאית, אלא גם בגלל שמשקלם של אתרי הנישה עולה. לתחום הסרטים התיעודיים יש עדנה ברשת דרך אתרים כגון  snagfilms שמציע קטלוג סרטים דוקמנטרים (ומאפשר embedd של הסרטים שכמובן מגביר את ההפצה שלהם) או אתר כמו  Doctrailers שמאפשר לצפות בקטלוג של קדימונים לסרטים דוקומנטרים.

יורם שפר, שייסד ב2002 את DocMovies (שמאפשר הורדה של סרטים תעודיים בDivX) סיפר לי על הקמת האתר ש"זה היה מעשה אינסטנקטיבי, ללא כוונות רווח וללא מודל עסקי והוא נולד אחרי ההתגלות שהיתה לי אחרי שראיתי את הסרט הראשון שלי בDivX. האיכות הייתה מדהימה ואת הקובץ ניתן היה להוריד באינטרנט מבלי לחכות שמנהלי התכניות יואילו להוסיף את הסרט ללוח המשדרים ולהחליט על שעת שידור שרירותית שרק בה אפשר לצפות בו."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.