ארכיון תגיות: ניו מדיה

סדרות אינטרנט ששווה להכיר 14

רשימה נוספת של סדרות אינטרנט שמסמנות את הפוטנציאל של תוכן מקורי ברשת:

Dropped – פורמט ריאליטי אינטרנטי שאפתני שממומן על ידי מותג הבירה הייניקן. בכל שבוע, בחור אורבני אחר נלקח מחייו המערביים הנוחים ו"מושלך" לארץ לא ידועה. לאחר שהוא מוריד את כיסוי העיניים הוא מגלה שהוא באלסקה או מרוקו, או קמבודיה. הסדרה מתעדת את הרפתקאותיו מחוץ אזור הנוחות שלו לאורך שלושה פרקים: כל שבוע בחור אחר והרפתקה אחרת. לפרויקט ממשק מרשים בדף ייעודי ביוטיוב שבו אמור להיחשף בקרוב גולש מהבית שביקש ויזכה לצאת להרפתקה בלתי ידועה ומצולמת משלו.

Sugarboy – ילד ג'ינגי' עם דמיון מפותח מספר לכם בנשימה אחת סיפור פעולה ממוחו הקודח וזאת לאחר שאכל הרבה ממתקים . אנחנו לא רק שומעים את הסיפור אלא גם רואים את העולם כפי שהוא מדמיין אותו. אחד ממפיקי הסדרה הוא ג'ימי פאלון ובהתאמה יש בה הרבה הופעות אורח של פרצופים מוכרים

Zoochosis – לא סדרה לינארית כי אם אוסף סרטונים שבאים מאותו בית הפקה ויצירה של פטריק סקוט.  קשה להסביר את התכנים (ההסבר שמציע האתר הוא "סדרת סרטונים שהם בלתי נשכחים מבחינת סגנון ותוכן.") אבל מדובר היצירות שנעות על הגבול שבין וידאו ארט לקליפים קצרים. יש שם יונים מדברות, קלוז אפים על אוכל שלא בהכרח מעוררים תאבון והרבה מאד מתח מיני בצילום איטי.

Prison Dancers – סדרת ווב מוזיקלית ששואבת את השראתה מהלהיט הוויראלי של האסירים הפיליפינים שרוקדים בכוראוגרפיה מתואמת את Thriller של מייקל ג'קסון.  הסדרה עוקבת אחרי שש דמויות של אסירים מאותו הכלא, ועושה את זה דרך שירים. בנוסף, היא מציעה לצופה לבנות את העלילה לפי רצונו דרך בחירה בין שלוש אפשרויות  המשך בסוף כל פרק. אותו הרכב של שחקנים אמריקאים פיליפיניים גם מעלים את המחזמר ככהפקה בימתית מלאה בניו יורק.

משיח – סדרת האינטרנט הישראלית המדוברת ביותר של החודשים האחרונים התחילה בכלל כפיילוט לטלוויזיה. אודי כגן ודנה פוליג יצאו לדרך עם מוקומנטרי שמלווה "אמן אינטרטניימנט"  ועוזרו הנאמן האורגניסט זיו כשהם מפלסים את דרכם בתחתית עולם הבידור הישראלי. ההומור של הסדרה נובע מהדמויות (משוחקות ומתוזמנות לעילא) שמקיימות בתוכן שילוב בלתי אפשרי של רגישות אדירה למי שצופה בהם לצד חוסר מודעות עצמית קיצוני.  הסדרה שלא עברה את מנהלי הפיתוח של הערוצים השונים, נערכה מחדש לרשת היכן שההומור שלה מצא בית חם והרבה מאד באזז.

רנה -סדרה מוקומנטרית  ישראלית שיצרו עופר רבין וגיא ויטלזון  וכוכבה רנה  – זמר של להיט אחד שנשכח בשנות השמונים. בהגיעו לגיל הפנסיה החליט לוותר על המנוחה לטובת מאבק למימוש חלום הקאמבק. מעניין לבחון את רנה ביחס למשיח (בפסקה הקודמת) כי שתיהן עוסקות באותו עולם, דרך אותו סוג של דמות ונשענות על הומור מבוכה. אבל הן שונות – לרנה, קשה לסלוח על חוסר המודעות שלו כי בשונה ממשיח שהוא דביל בלתי מזיק, רנה (הדמות) שוביניסט אגרסיבי. הדמות והעובדה שהפאנצ'ים בסדרה פחות מודגשים יוצרים חזון אמנותי שונה ומאתגר.

Burning Love – הפקה מצליחה ומשופעות כוכבים מבית  Yahoo Screen. הסדרה היא פרודיה על תכניות הריאיליטי בסגנון "הרווק" שסוגרות בבית אחד גבר אחד ו12 נשים שמתחרות על ליבו. הסדרה לא מוותרת על שום אלמנט שחוק מתכניות הריאליטי בשביל לייצר קומדיה אפקטיבית. בעונה הראשונה היה רווק, בשנייה רווקה  במרכז, ובעונה השלישית הדמויות התמודדו על פרס משנה חיים של 900 דולר.

H+ – סדרת מדע בדיונית מושקעת שמתארת עתיד שבו לכולנו יש צ'יפ במוח שמחבר אותנו לאינטרנט והופך את העולם לעולם עם ממשק משתמש (דמיינו משקפיים של גוגל, אבל בילט אין למוח). אבל, למחשבים ובמיוחד כאלו שמחוברים לרשת יש סיכוי להידבק בווירוס, וזה בדיוק מה שקורה בתחילת הסדרה. הסיפור נע בין 10 ארצות וזמנים שונים ומחבר סיפורים שונים של דמויות שונות לכדי סיפור מתח על מה שהוביל ליצירת הווירוס.

Awkward Black Girl – סדרה זוכת פרסים שכשמה כן היא, עוקבת אחרי החיים של נערה שחורה בשם J שיש לה הנטייה למצוא את עצמה בסיטואציות מביכות. הסדרה מתוארת מנקודת מבטה של J שמשתפת את הצופה בתחושות שלה דרך קריינות. הסדרה שהתחילה כהפקה צנועה רכשה לעצמה מעריצים רבים ולעונתה השנייה כבר גייסה סכום של 56 אלף דולר דרך קיקסטארטר. איסה ריי היא יוצרת הסדרה, הכותבת והשחקנית הראשית.

המהפכה הדיגיטלית בטלוויזיה – יותר מרק עוד ערוץ שיווקי

נכון להיום, המהפכה הדיגיטלית, על היכולות הפנומנליות שלה, לא ממש שינתה את המוצר הטלוויזיוני, אלא בעיקר העצימה את השיווק שלו. הדיגיטל מגיע אחרי שהתכנית צולמה ונערכה ובא כקומה שנייה לחווית המסך שלא ממש השתנתה (למרות שצופיה מאד כן)  במאמר שכתבתי עבור MIPBLOG  (הבלוג של פסטיבל מיפ, שוק הטלוויזיה החשוב בעולם שמתרחש בקאן אחת לחצי שנה) הרחבתי והדגמתי אץ הסיבות שגורמות לי לחשוב שזה המצב כיום ומה צריך לקרות בעתיד. מוזמנים לקרוא בלינק הבא….

Can’t social TV be more than just marketing?

הדרך לתהילה של ג'ייק ואמיר (וידאו)

ג'ייק ואמיר, מכוכבי הרשת המצליחים בעולם, התחילו בתור כותבים קומיים באתר College Humor כשזה (והוידאו ברשת) היה בחיתוליו. הם ישבו אחד מול השני והכימיה ביניהם הובילה אותם לצלם מערכונים משלהם שבהם הם מככבים ולהעלות את זה לאתר שנושא את שמם. כאשר הגיעו תגובות מפרגנות והם הפכו להיות "הדבר החם ביותר שאתם לא מכירים" (על פי שבועון PC Magazin) החליטו בקולג' הומור לצרף אותם לרוסטר של האתר. מאז הם משחררים שני סקצ'ים בשבוע, כבר חמש שנים, שזוכים למיליוני צפיות ועדת מעריצים בינלאומית.

בכנס ניו מדיה האחרון הם הגיעו לארץ לספר את הסיפור שלהם ויותר מזה, את הסיפור של הסרטונים שלהם. מה הם עשו, מה למדו, איך התקדמו. לי היה העונג לראיין אותם על הבמה אחרי הפרזנטציה המשעשעת. לפניכם ההרצאה והראיון (קרדיט לJonnyHart שצילם והעלה)

 

סדרות אינטרנט ששווה להכיר 13

רשימה נוספת של סדרות אינטרנט שמסמנות את הפוטנציאל של תוכן מקורי ברשת:

Continuum – סדרת מתח מדע בדיוני מושקעת שמתחילה עם התעוררותה של אסטרונאטית צעירה על גבי חללית שנסחפת בחלל. היא לא זוכרת איך הגיעה לשם והיחידי שמסוגל לספק תשובות הוא מחשב החללית שכוונותיו לא לחלוטין ברורות. בהמשך היא תגלה נוסע נוסף, מסתורי לא פחות. הסדרה היא הפקה עצמאית זוכת פרסים והעונה הראשונה זמינה לצפייה גם ביוטיוב (צפייה באתר הסדרה הוא בתשלום).

Video Game High School –  סדרה שאפתנית שמורכבת מתשעה פרקים (ממוצע של 15 דקות לפרק) שזכתה כבר ל35 מליון צפיות ביוטיוב ובאתר שהפיק את הסדרה Rocket Jump. הסדרה, שמימונה הושג דרך קמפיין בקיקסטארטר, מספרת את סיפורו של בראיין: ילד חביב שמכור למשחקי מחשב. הסדרה מתרחשת בעתיד הלא רחוק שבו השחקנים הכי טובים הם הסלבריטאים הכי גדולים. בראיין, באווחת מזל, מוצא את עצמו מוזמן לבית הספר הגבוה והנחשק לאמנויות משחקי המחשב, היכן שהוא לומד על חברות, אהבה ומה הדרך הכי טובה להרוג כמה שיותר אנשים במשחק יריות.

 סנאי סנאי – סדרת רשת מוקומנטרית שמופקת בחסות בירה גולדסטאר ועוקבת אחרי ירון ברלד ודודו ארז במהלך סבוב הופעות שלהם בצפון. הם שם בשביל לנסות חומרים חודשים לרוטינת הסטנד אפ ואנחנו מקבלים הצצה להרפתקאות שלבם ובעיקר למערכת היחסים ביניהם.  יוצרי הסדרה יצרו שפה וסגנון שמרכיבים חווית תוכן שלא נשענת רק על פאנצ'ים.

WIGS – למעשה מדובר על ערוץ ביוטיוב שמייצר תוכן דרמטי מתוסרט לנשים בגילאי 25 פלוס. בערוץ יש סדרות אינטרנט (6-12 פרקים) מיני סדרות (3 פרקים) וגם סרטונים שעומדים כסיפורים קצרים בפני עצמם. העובדה שמדובר ברצף קבוע של דרמות מושקעות, מבחינת הכתיבה, הבימוי והצילום, הביאה לכך שהרבה פרצופים מוכרים מעטרים את התכנים האינטרנטיים האלו כגון ג'וליה סטיילס, רוזאנה ארקט וג'ניפר בילס. בשלושת החודשים הראשונים של הערוץ הוא הצליח לייצר 15 מליון צפיות.

Comedians in Cars Getting Coffee – סדרה מבית היוצר של ג'רי סיינפלד. בכל פרק הוא נכנס לרכב וינטג' אחר (מרצדס, אסטון מרטין וכו) ונוסע לאסוף קומיקאי לארוחת צהריים (אלק בלדווין, ריקי ג'רוויס וכו) בדרך הם מדברים…כמה פשוט, ככה מענג.

Judith : My quest for Judaism  – סדרה עצמאית ישראלית. ג'ודית היא אמריקאית יהודייה שמחליטה לעלות לארץ על מנת להגשים את ייעודה הרוחני כנשמה כשרה. היא מחליטה לתעד את המסע הזה לגילוי עצמי והתחברות לשורשים. תוך זמן קצר ולאורך מפגשיה עם אנשים שונים, ג'ודית מתגלה כגזענית, צדקנית ובעלת מיניות אגרסיבית. על פי יוצרי הסדרה יש פה סאטירה על האופן שבו אנשים מסוימים הם דתיים נושאי בשורה מטעם עצמם שלחלוטין עיוורים לעומק הפגמים שלהם.

Finding Susan Glenn – סוזאן גלן היא שם קוד ל"יפה של הכיתה", זאת שהיופי שלה מאיים במציאות אבל מככב בפנטזיות. בסדרה הזו, שממומנת על ידי AXE,  בחור בן 30 מחליט למצוא את אותה נערת החלומות, להתגבר על הפחד ולזכות בליבה. את הסדרה הקומית כתב ביים ואף מככב מקס גרינפלד – שמידט מ"נערה חדשה". הסדרה היא חלק מקמפיין שקורא לא לפחד מסוזאן גלן של העולם. למרות הלוק של הפרק הראשון זו אינה סדרת ווב קאם.

The Exquisite Forest – לא סדרת אינטרנט כי אם פרויקט תוכן מרתק מבית גוגל שמשתמש ביכולות של דפדפן הכרום על מנת לייצר תכני אנימציה בשיתוף הגולשים. אותו "יער מעודן" מכיל עצים שכל אחד מהם מתחיל ממקטע אנימציה שנעשה על ידי אמן מפורסם, על גבי אותה התחלה כל אחד יכול להוסיף את האנימציה שלו (יש כלים באתר) וכך ליצור רצף שמישהו אחר מוזמן להמשיך. בדרך זו נוצר עץ אחד עם אינספור ענפים שונים שכל אחד מהם מייצג רצף שונה. בלינק תמצאו סרטון הסבר שעושה עבודה טובה יותר ממני ועם קצת משחק תראו את הקסם של הפרויקט.

כך תממן תוכן דיגיטלי

כמות התכנים שמיוצרת למדיות החדשות מכפילה ומשלשת את עצמה מדי שנה. הפוטנציאל שכולם דיברו בו מתממש ולא רק בהיבט אמנותי אלא גם בהיבטים מסחריים. תכנים כמו סדרות אינטרנט למפרסמים ופרוייקטים של קרוס מדיה לגופי טלוויזיה, הפכו מחידוש לתו תקן תוך כמה שנים בלבד. ועדיין המדיה החדשה רק התחילה לממש את הפוטנציאל שלה.

כמו בכל מדיה, גם ברשת יש יותר רצון ליצור מאשר תקציבים שפנויים לממן את הרעב היצירתי. אבל בקצב גידול שאי אפשר לטעות בו צצות כל הזמן הזדמנויות ליזמי תוכן למצוא מימון ליצירת תכני ניו-מדיה. לפניכם כמה מהעת האחרונה:

קופרו – השנה בפעם הרביעית, קופרו קוראת ליוצרים להגיש פרויקטים תיעודיים למסלול הייעודי למדיה החדשה. הפרויקטים יוצגו פומבית בפני פאנל של משקיעים מחו"ל. הפאנל יכלול קרנות בין לאומיות למדיה חדשה, מנהלי רשתות טלוויזיה בכירים ורוכשי תוכן בפלטפורמות נוספות. הפיצ'ינג למדיה החדשה יתקיים במהלך ימי הפיצ'ינג (30-31 במאי 2012) באולם אשכול פיס. הדד ליין להגשות הוא יום ה' 5 באפריל , 2012.

K7 Pitch Project – חברת K7MEDIA האנגלית מספקת ייעוץ, הזדמנויות תוכן וניתוחי עומק עבור לקוחות טלוויזיוניים בינלאומיים. החברה, ערנית לדרישות השוק, יזמה פרויקט שמזמין אנשים בעלי רעיון טרנסמדיה/דיגטלי (ARG, סדרת אינטרנט ועד אפליקציה) לחלוק איתם את הרעיון. החברה בוחרת מהרעיונות שהגיעו אליה את המוצלחים ביותר ומחברת בינם לבין מפיקים ומשקיעים שיש להם עניין בפרויקטים דיגיטליים. לעוד פרטים מוזמנים לפנות למנהל המדיה הדיגיטלית בחברה, מארק קרואסדייל  Mark.Croasdale@k7media.co.uk

מימונה – פרויקט ישראלי חדש ומבורך שנותן במה להזדמנויות crowd funding, דהיינו הקונספט שניתן לגייס הון דרך תרומות קטנות של אנשים רבים שאליהם פונים ישירות. יזם שמגיע לפלטפורמה ומתבקש להעלות סרטון, קובץ mp3 , תמונה וטקסט אשר ימחישו לקהל התומכים מהו המיזם שעבורו הוא מבקש תמיכה כלכלית. הוא גם מתבקש להגדיר איזה סכום הוא מבקש במדויק. בתמורה הוא מוזמן להציע תמורות בהתאם לסכום התרומה. לדוגמה, אם ישראל ישראלי מעוניין להוציא דיסק, הוא יכול להציע תמורת 50 ש"ח שיתרמו, את הדיסק. תמורת 100 ש"ח, דיסק עם חתימה וכו… האתר קיים כבר חודשיים וכבר הספיק לגייס עשרות אלפי שקלים.

Your film Festival – שיתוף פעולה בין יוטיוב לפסטיבל ונציה לקולנוע שבמסגרתו מוזמנים יוצרים להעלות סרטון שאורכו עד 15 דקות לערוץ הפסטיבל (יכול להיות פרק מסדרת אינטרנט או כל דבר אחר מונע נאראטיב). מבין הסרטונים שיועלו, הקהל יבחר עשרה שיסעו לפסטיבל עם יוצריהם. שם יבחרו צוות שופטים (כולל את הבמאי רידלי סקוט והשחקן מייקל פסבינדר) יוצר אחד שיקבל חצי מליון דולר לטובת הפרויקט הבא שלו. הדדליין להעלאת הסרטונים הוא ה31 במרץ, אבל כל סרטון שיצרתם והגיח לאוויר העולם החל מינואר 2010, יכול להיות מוגש לתחרות.

בנוסף לשלושת הפרויקטים האלו ישנם עוד הזדמנויות רבות שחיפוש מתמיד ולא מאתגר במיוחד יציף. למשל סביב פסטיבל הטלוויזיה החצי שנתי MIP, תמיד יש תחרויות פיטצ'ים שמתפרסמות באזור ינואר ויולי באתר הפסטיבל. דוגמה לכך היא התחרות הבאה שבה אתה מתבקש לעשות פרזנטציה של 20 שקפים ב20 שניות לרעיון טרנס-מדיה מקורי. הזוכה מקבל 3600 יורו לטובת המשך פיתוח וחיבור למפיקים רלוונטים. דוגמא נוספת היא של עמותת power to the pixel שפעם בשנה (איזור אוגוסט) מעניקה יחד עם ערוץ Arte סכום של 5000 יורו כמענק פיתוח לפרויקט קרוס מדיה שמיועד לשידור בערוץ הגרמני/צרפתי (עזה/שדרות הישראלי הוא דוגמה לפרוייקט כזה).

בהצלחה.

2011 בקרוס מדיה – עשרת הפרויקטים הטובים.

2011 היא השנה בה הפסיקו להסביר את המושג "קרוס מדיה" במסדרונות הטלוויזיה. זהו. כולם יודעים שמסך הטלוויזיה הוא לא המסך היחיד שמעסיק את הצופים בכל רגע נתון ובשביל להישאר רלוונטים, גופי הטלוויזיה צריכים להראות נוכחות אונליין, במחשב, בסלולרי וגם בטאבלט.2011 היא גם השנה שבה פחות ופחות פרויקטים של קרוס מדיה תוקצבו דרך מחלקות השיווק וזאת מכיוון שמחלקות ייעודיות ותקציבים יעודים הוקצו לפעילות במדיות החדשות.

השאלה הגדולה שנשארה פתוחה היא איך עושים את זה נכון, איך מייצרים הרחבות דיגיטיליות של מותגים טלוויזיונים שאפקטיבים למטרות של הגוף המשדר? כפי שעולה מהדוגמאות בהמשך יש כבר תשובות שמסתמנות לעשייה הזו, אבל מעל לכל מתבהר שאין ולא תהיה תשובה חד משמעית. באותו אופן שיש גיוון תכני בעולם הדינמי של הטלוויזיה, כך יהיה גיוון לייצוגים שלו בעולם הדיגיטלי. ככל שהטלוויזיה תמשיך להשתכלל, כך גם אפשרויות הקרוס מדיה ימשיכו להשתכלל. רק הרבה הרבה הרבה יותר. למשל…

הבלוג של ג'ון ווטסון –  אחת הדרכים בהם יוצרי הסדרה "שרלוק" הביאו את סיפורו של הבלש המפורסם למאה העשרים היא בכך ששינו את פלטפורמת הסיפור של ווטסון מיומן לבלוג. אותו הבלוג  קיים ברשת והוא נראה כמו שבלוג אמיתי נראה ולא כמו הפקה שיווקית . הוא גם כתוב כמו שהדמות הייתה כותבת אותו בתוך האותנטיות של עולם הסדרה.

בר קארמה – תכנית טלויזיה שעלתה ברשת current tv האמריקאית. ייחודה הוא בכך שהפרקים צולמו מספר שבועות לפני ההקרנה שלהם, לאחר ששולבו בתסריטים שלהם הצעות של הגולשים לגבי הסיפורים והדמויות. לפניכם סרט על הפרויקט והממשק שנוצר במיוחד בשבילו.

Pepsi Sound off –  הקונספט של social tv מתייחס לניהול שיחה רבת משתתפים בזמן השידור דרך פלטפורמות של רשתות חברתיות. היעד של פפסי עבור X Factor נבנה על ההצלחה של תרבות הצפייה הזו ולמעשה היה אתר שמרכז בו שיחה על התכנית בזמן השידור. העוגן שלו היה הממשק הגראפי המוצלח שנתן ביטוי לטרנדים ואלמנטים בשיחה שנערכה בטוויטר.(למשל גרף, על מי מהשופטים מדברים יותר, איזה מתמודד מקבל את התגובות הכי שליליות וכל זאת בצורה ברורה ומתעדכנת מיידית). האתר כבר לא זמין כי התכנית לא באויר אבל פה תוכלו לראות את השימושיות שלו

Gale Boetticher case file – הסדרה "שובר שורות" משופעת באירועים מהצד הפלילי של הדרמה שגוררים אחריהם אנשי חוק וחקירות משפטיות. כשגייל בוהטיצ'ר (אחת הדמויות) נרצח, תיק החקירה שלה הפך זמין לצפייה באתר התכנית. הגולשים יכלו לעבור על הראיות ולבחון אם הם קלטו משהו שהחוקרים פספסו.

Abduction – חברת הסרטים Lionsgate עשתה שימוש חלוצי בפלטפורמת הפייסבוק על מנת  להשכיר ולשדר תכנים קולנועיים ולשדר  תכנים קולנועיים מתוך עמוד המעריצים של הסרט. שימוש דומה (ללא השכרה) נעשה על ידי BBC עבור צפייה בפרקים של דוקטור הו.

The Flaming C – קונאן אובראיין הוא אחד המאסטרים של שימוש בקרוס מדיה. הוא לא רק הפך את הצופים לקהילה, אלא גם נתן להם שם – Team COCO. אחת הפעילויות המהנות שנולדו מהתכנית הוא גיבור העל הקומיקסי שקונאן יצר בדמותו The Flaming C. מה שהתחיל כאיור הפך להיות טריילר מושקע לסרט, אתר ייעודי ופעילות מעריצים סביב התוכן שהם בפועל יוצרים. הסרטון הבא למשל הוא עבודה של חבר קהילה.

Sexperience – ערוץ ארבע הבריטי מבסס את תכנית הסקס שלו (תכנית תעודה על סקס) על סקר ארצי שהוא עורך בנושא ההרגלים המיניים האמיתיים של תושבי הממלכה. השנה הוא נתן לסקר ביטוי אנימטיבי שבו אתה מוזמן לא רק לחקור את השאלות המעניינות אלא גם לראות את התשובות בצורה גרפית דינמית לפי חיתוכים. בסופו של דבר אתה נשאר עם ייצוג גראפי של שאלה בסגנון: מי עושה יותר סקס, אנשים עם אייפון או עם אנדרואיד?

Workaholics shout out – סדרת הדגל של ערוץ קומדי סנטרל מצאה מקורית לתגמל חברים שהצטרפו לעמוד הפייסבוק שלהם. מי שעשה לייק לעמוד, אוטומטית נכנס להגרלה ששמו של הזוכה בה נכנס לסדרה כחלק מהדיאלוג.

Corrie Nation – מה קורה כשפארמוויל פוגש את corronattion street, אופרת הסבון הבריטית שמתקרבת לפרק ה8000 שלה!!! כך נולד משחק קז'ואל מרובה משתתפים בפייסבוק שבו אתה מוזמן לבקר ברחוב שבו מתרחשת הסדרה ולקיים שם חיים וירטואליים.

Augemnted Reality Cinema – הפרוייט אחרון הוא אפליקציה שהושקה ב2011 אך עדיין לא יצאה לשוק. מדובר על אפליקציית  augmented reality שמזהה מקומות אמיתיים ששימשו כלוקיישנים בסרטים ובתכניות טלוויזיה. כשאתה במקום כזה, אתה מוזמן לצפות במקום דרך הטלפון והסצנה המקורית תופיע על רקע המקום האמיתי בו אתה נמצא. הנה סרט שמסביר את הרעיון טוב יותר ממני.


מוזמנים לצפות בפרופיל הטוויטר שלי TV meets the Web שתדיר מתעדכן בפרויקטים חדשים של קרוס מדיה

סדרות אינטרנט ששווה להכיר 12

רשימה נוספתשל סדרות אינטרנט שמסמנות את הפוטנציאל של תוכן מקורי ברשת:

Venice – לאחר שאופרת הסבון הטלוויזיונית שלהם בוטלה, החליטו שתי השחקניות הראשיות להמשיך את קו העלילה שלהן באופרת סבון אינטרנטית. הסדרה שמתרחשת בחוף וניס בלוס אנג'לס מתגאה בייצוג קהילות שפחות מקבלות זמן מסך בז'אנר כמו הומואים, לסביות ומיעוטים אתניים. מודל המימון של הסדרה, זוכת פרס האמי, גם הוא מעניין – הצפייה בה היא דרך מנוי שעולה עשרה דולר . במודל הזה קהילה של 11,000 צופים הספיקו בשביל לממן את העונה הראשונה, השנייה (שכבר זמינות לצפייה בחינם ביוטיוב) ועכשיו השלישית.

MIsery Bear – סדרת אינטרנט קומית בהפקתו של הBBC שבמרכזה דב חמוד, פרוותי, דכאוני ששום דבר לא הולך לו בחיים כמו שצריך. הפרוייקט התחיל כסרט קצר זוכה פרסים בשנת 2009 שBBC מימנה את הפיכתו לסדרת אינטרנט.

מפגשים במימד השלישי – סדרת תוכן ממומן מבית היוצר של מאקו בכיכובים של גיא לואל ומעין בלום. הסדרה מתרחשת מאחורי הקלעים של תשדירים שנועדו לקדם טלוויזיות LG. הקומדיה שגובלת בנונסנס נובעת מכך ששחקן הראשי אינו מודע לכך שהוא בפרסומת ומתומרן תדיר על ידי הסוכן שלו להגיד משפטי מחץ על המוצר.

The Secret Life of Scientists – סדרת edutainment מבית PBS שבכל פרק מציגה לצופים מדען אחר בן זמננו .דרך שאלון של 10 שאלות נחשפות הפנים האנושיות של מי שמוביל את המדע המודרני. אותם מדענים לא מדברים על רק על תחום המחקר שלהם. במהלך הפרק נחשף סוד לגביהם (אהבה למכוניות מהירות, נגינה על גיטרה חשמלית) שעליו הם נשאלים. הסדרה היא הפקה בת של "נובה", מגזין המדע היוקרתי של הערוץ.

קאמרה פריקס – סדרה עצמאית ישראלית על חבורה של יוצרים שאין להם הרצון או הזמן לחכות לעולם שיגלה אותם והם מחליטים לעשות סדרת רשת. הסדרה מלווה את הניסיונות שלהם לנסח אמירה ולשרוד אחד את השני. שלושה פרקים כבר באויר, הרביעי בדרך

The Failure Club – סדרה דוקומנטרית בהפקת מורגן ספורלוק (SuperSize Me) שעוקבת אחרי שבעה ניו יורקרים נורמלים ומעוררי הזדהות שיש להם חלומות גדולי ויוצאי דופן. הם מייצרים "מועדון כישלון" בו הם דוחפים אחד את השני להצליח אבל מתוך ההבנה שיש מצב שהם יכולים וכנראה ייכשלו. הסדרה עוקבת אחרי שנה שלמה בחייהם.

Seven Minutes in Heaven – סדרת ראיונות בעלי גון הזוי שעורך מייק אוברייאן (SNL) בתוך ארון בגדים. בכל פרק סלבריטאי נדרש למשחק אסוציאציות, זרימה עם אימפרוביזציה ונשיקה מביכה. בין המרואייינים אדם סמברג, אלן דג'נרס, טרייסי מורגן ועוד.

אוף סקרין – סדרת אינטרנטית שעוקבת אחרי רואה חשבון (עידן רבינוביץ') וצלם חתונות (מיכאל מושונוב) שמחליטים לא לוותר על החלום ולצלם פיילוט לסדרת טלוויזיה. הנסיון להפוך חלום למוצר מוגמר וזאת ללא תקציב ראוי מזמן להם הרפתקאות ומפגשים קומיים לאורך העונה. הסדרה החלה מתסריט לפיילוט שכתבו היוצרים שהם החליטו להרים לבדם. היא משודרת בוואלה.

Pretty – The Series – סדרה מוקמנטרית שצוללת לתוך עולם תחרויות היופי לילדים. סיפור הסדרה הוא סיפורה של אנט בת החמש ואביה הסמי שפוי שדוחף אותה להיות כל מה שהוא לא יכול היה להיות. ההברקה של הסדרה נמצאת בליהוק של אנט עם שחקנית מבוגרת.

Aim High – סדרת הרפתקאות מושקעת ביותר מבית Werner שבמרכזה סוכן חשאי מקסים וקטלני בשם ניק. הקושי הגדול של ניק הוא לא קרבות או מרגלים אלא עבודות סמסטר ומבחנים. ניק בן ה16 והוא תלמיד תיכון מהמניין. הסדרה משופעת בפרצופים מוכרים ומתהדרת בפעילות מדיה חברתית עשירה.

סדרות אינטרנט ששווה להכיר 11

רשימה נוספת של סדרות אינטרנט שמסמנות את הפוטנציאל של תוכן מקורי ברשת:

ליברמן הקטן – סדרה סאטירית בהפקת "יס" שמספרת את סיפורו של אבישי ליברמן – אחיינו של איווט ליברמן שהחליט שגם הוא יכול. בהשראת המקור הוא מקים מפלגה ומתכוון לרוץ לכנסת. את הסדרה על ששת פרקיה יצרו טל חיון וירון קוור

Mortal Combat Legacy – סדרה שהתחילה כטריילר שאמור היה להראות לאולפנים את היכולות של הבמאי ואת החזון שלו לסרט חדש שמבוסס על עולם המשחק מורטל קומבט. האולפן לא התכוון להשקיע בסרט אבל הצלחת הטריילר ברשת גרמה להם להעמיד תקציב מרשים לטובת סדרת אינטרנט מדע בדיונית מלאת אקשן.

Hardly working – סדרת מערכונים מבית College Humor שכותבים ומככבים בה כותבי המערכת של האתר. זו לא רק קומדיה משרדית אלא גם  תצוגת תכלית של סגנון הומור וובי שהפך להיות מזוהה עם האתר. מה שהתחיל עם סדרת המערכונים המצויינת של ג'ייק ואמיר ממשיך פה עם צוות רחב יותר אבל באותו לוקיישן – משרדי החברה בניו יורק.

Aidan 5 – סדרת sci fi עתידנית שבמרכזה בלש שחוקר את רציחתם הסדרתית של כל שמונת השכפולים שלו. הסדרה מצטיינת ויזואלית דרך שילוב יוצא דופן של אנימציה ווידאו בשחור לבן. היא מרשימה במיוחד לאור העובדה שהיא נעשתה בתקציב נמוך ובהתנדבות מצד כל משתתפיה.

כוח סודוקו – סדרה שנייה ברשימה מבית יס (שתיהן זכו באותו מכרז) שבה אנחנו עוקבים אחרי מעלליהם של "כוח סודוקו" – שלישיית בחורים מפתח תקווה שעקב מפגש עם כוח על קיבלו את היכולת לפתור את הסודוקו קצת יותר מהר. הסדרה הנונסנסית נוצרה ומשוחקת על ידי שלישיית חמלל"ו המוכשרים לבית דומינו גרוס.

The Confession – סדרת אינטרנט חדשה שנוצרה על ידי קיפר סאתרלנד (24) שגם מככב בה לצד ג'ון הארט. הסדרה שמופיעה בלעדית באתר Hulu מספרת את סיפורו של רוצח שכיר והכומר שאליו הוא מתוודה במטרה להציל את נפשו.

אחת שקובעת – סדרת דוקו ריאליטי ישראלית מפגישה את הצופים עם שלוש נערות שרוצות לעשות שינוי בחייהן. לאחת מערכת יחסים מאתגרת עם אמה, לאחת יש צורך להתעמת עם החברה שלה ולשלישית חוסר בטחון שמונע ממנה תקשורת עם בנים. הבנות יוצרות למסע מצולם שמלווה על ידי קואצ'רית מקצועית ואורח מפורסם שמביא זווית אישית לאתגר המדובר. הסדרה ניהלה דיאלוג עם קהילה של קהל היעד ותגובת הצופות לנערות שולבו בתוך פרקי הסדרה. (גילוי נאות : הפרוייקט הינו תוכן ממומן שהופק על ידי חברת THE BOX שאני משמש בה כסמנכ"ל תוכן ) 

Eight Dates – סדרה קומית חביבה שמספרת את סיפורה של אווה – בחורה מאותגרת רומנטית וחובבת חתולים שרוצה למצוא נחמה מהבדידות. למזלה בן הדוד שלה יכול להנחות אותה בסבך סצנת הדייטים המודרנית. אלמנט חביב בסדרה הוא הסגיר שלה ששואל את הצופים שאלות בנושא דייטים (האם הייתם יוצאים עם מישהו מבוגר מכם?) וממנו נגזר הפתיח של הפרק הבא שבו יש תגובה ישירה של הדמות לתגובות הגולשים. הסדרה מומנה על ידי אתר שידוכים אבל בצורה חכמה  ועדינה שלא פוגעת בתוכן או באפקט השיווק.

עד הבאזזר – סדרה בכיכובן של רותם סלע ולירית בלבן שמומנה על ידי בנק לאומי. בסדרה שני חברים מוצאים כרטיס אחד למשחק כדורגל חד פעמי וצריכים להחליט מי מהם לוקח אותו. הם מחליטים לפתור את הדילמה בהתערבות ומצרפים בחורה בשם ניקה על מנת שתשפוט וביניהם. בסדרה אלמנטים אינטראקטיביים שמרחיבים את עולם התוכן ומאפשרים לגולשים לזכות בפרסים. את הסדרה כתבה תמר מרום וביים רם נהרי (שעומדים מאחורי אמאלה)

Gaza Sderot – פרוייקט יחסית ותיק של Arte שמתאר את החיים משני צידי המתרס של הסכסוך הישראלי פליסטיני. הרעיון של הגבול בא לידי ביטוי בממשק שמחלק את המסך לשניים – עזה ושדרות. הצופה בוחר יום מתוך החודשיים בהם תועדו האנשים ובאותו יום יש לו בחירה בין שני סרטים (משני צידי הממשק) שהוא יכול לחוות במקביל. האחד מלווה אדם משדרות והשני מישהו מעזה. הפרוייקט בוחן ברגישות את הפנים האנושיות הרבות של הסכסוך ומשתמש ביכולת הוובית בשביל להעצים את המסר ואת הצפייה.

הקוד של התוכן – ראיון עם המתכנת איציק בכר

יותר מכל דבר אחר, זו הטכנולוגיה שהופכת תוכן לתוכן ניו מדיה או קרוס מדיה. אם זו הטכנולוגיה המובנת מאליה שנדרשת בשביל צפייה ביוטיוב או זו שדורשת תשומת לב כמו באוגמנטד ריאליטי. בשביל שפרויקט תוכן דיגיטלי יעבוד הרבה פעמים נדרש דיאלוג מוצלח בין אנשי התוכן לאנשי התכנות, וזאת למרות שמדובר בשתי  אסכולות, שתי מומחיות שונות בתכלית ובהרבה מקרים בשני סוגי אנשים.

ביקשתי מהמתכנת איציק בכר להתראיין לבלוג וזאת על מנת לדבר קצת על הצד התכנותי של התוכן. טביעת אצבעו של איציק נמצאת הן באתרים גדולים ומורכבים כדוגמת האתר של ישראכרט והן באפליקצייות קרוס מדיה כגון משחקי המולטיפלייר של 101 דרכים לעוף מהבית (גילוי נאות : שTHEBOX מעורבת בהם)

מה טכנולוגית בכלל מאפשר קרוס מדיה (בניגוד לטלוויזיה פרופר)?

בטלוויזיה אתה רק מקבל מידע, ובטכנולוגיה של אינטרנט אתה יכול לשלוח ולקבל מידע; אתה יכול לשלוח בקשות שישפיעו על התוכן שאתה רואה. זה בבסיסו מה שעושה את ההבדל. אם ממירים היו יכולים לשלוח ולקבל מידע אז הרבה מהפעילויות הקרוס מדיה היו קורות דרך השלט ולא על שני מסכים. וזה, אגב אפשרי היום, אבל לא משקיעים בזה כי אנשים כבר רגילים לאינטרנט ושמה משקיעים בפיתוחים.

מה איש תוכן צריך לדעת לגבי תכנות, כשנדרש הדיאלוג הזה?

חשובה ההבנה הבסיסית. חשוב לדעת איך דברים עובדים. והכוונה היא לא שאיש התוכן יהפוך להיות מתכנת, אבל כן שיידע מה זה שרת, מה זה צד לקוח. מה שייך למה. אם למשל יש טקסט דינמי הוא צריך לדעת מה החוקיות שלו. (טקסט דינאמי מתייחס ליעדים שבהם הגולשים יכולים לשנות את התוכן, כמו פייסבוק או רובריקת הטוקבקים. זה בשונה מטקסט סטאטי שמתייחס לאתרים "סגורים" שרק מתכנת יכול לעשות בהם שינוי) למשל גלריה בפייסבוק: יש כותרת, תמונה ממורכזת, ותגובות. זה הפורמט שרלוונטי לכל המשתמשים. אי אפשר ליישר תמונה לימין או להתחיל מהתגובות.

איפה אפשר ללמוד את אותם עקרונות בסיס?

כשלומדים תכנות, זה הפרק הראשון. זה המבוא. ואפשר לקרוא ולהבין את זה גם אם אתה לא ממשיך לתכנות.הדבר השני זה פשוט לשאול לפני תחילת העבודה.

אחד הדברים הכי מכריעים שיוצאים לדרך היא בחירת שפת התכנות, למה זה משמעותי?

יש כמה שפות מאד מאד פופולאריות שיש בניהן תחרות. dotnet היא שפה של מיקרוסופט וphp היא שפה שמבוססת על קוד הפתוח. למעט המחיר הזול יותר של php אין הבדל חד משמעי ביניהן. במי מהן לבחור זו החלטה של המקום שבונה את זה. הרבה פעמים זה קשור להיסטוריה של התכנות עד אותה נקודה. לפעמים זה קשור לזה שאנשים לא אוהבים את מיקרוסופט (כמו מארק צוקרברג שביסס את שפיתח את פייסבוק על php)

מה זה html?

בגדול תכנות מתחלק לשניים. החלק הראשון זה צד שרת שזה הקוד – הארכיטקטורה של התכנות, והחלק השני הוא צד לקוח שזה מה שהלקוח בסופו של דבר רואה על המסך, ללא קשר אם בחרת dotnet או php.  במילים אחרות תחשוב על זה כמו עץ: הגזע – צד השרת שאחד ממנו מספיק אבל הענפים – צדדי הלקוח צריכים להיות שונים לפי הקהל שרוצים להגיע אליו.

הhtml שייך ללקוח. זו שפה שיותר קשורה לקידום ולצד המסחרי.

יש הרבה באזז סביב html 5 (הגרסה החמישית של html)

ה5 הוא טרנדי כי הוא חובה לאייפאד ולאייפון ובגלל זה לקוחות חמים על זה אבל יש לו השלכות טכנולוגיות שחשוב לדעת. אמנם הוא טוב למובייל (גם לאנדרואיד) אבל הוא לא בהכרח טוב למי שצופה באינטרנט דרך המחשב. כי רק באקספלורר 9 אפשר לראות אותו ורוב העולם הבאקספלורר 7. זה אומר ששימוש בו יכול להפסיד לך לקוחות אינטרנטים

פלאש?

גם שפת צד לקוח. סוג מסויים שלטכנולוגיה שיושבת על הHTML אבל היא יותר כמו קונטיינר שיושבת בתוך בHTML (מתלבשת בחלון בתוכו) ויש לה יכולות גראפיות הרבה יותר גבוהות. HTML 5 ופלאש יכולים לעשות את אותו הדבר אבל בפלאש זה יקרה הרבה יותר מהר.

יש שפת לקוח אחת שפותרת לי את כולם?

היום, אם אני רוצה שיראו את זה במובייל וגם באינטנרט רגיל צריך לפתח בשתי שפות. אם אתה רוצה אפליקציה לאפל, לאנדרואיד ולוובסייט. אלו שלושה פיתוחים וזה יקר פי שלושה. אבל מי שייסדר את זה הם אדובי (שאני אוהב) יש להם שפה חדשה שמאפשרת לך לפתח פעם אחת צד לקוח שרלוונטי לכולם.

Flash & Flex

זו הטכנולוגיה החדשה אבל (בניגוד לפלאש) היא מאפשרת יכולות של 5html ואם לצורך העניין תכתוב "כפתור" אז זה יופיע כמו שצריך בכל המסכים כמו שצריך. המשמעות של השפה הזו היא שעוד שנה יהיה הרבה יותר מתכנתים שיוכלו לתת מענה גם לאפל (ומובייל) וגם לוובסיייט. עשינו לזה טסטינג לפני חודש והמולטי פלטפורם הזה באמת עובד.

בוא נדבר על שרתים. מה זה שרת?

שרת הוא המקום שבו אתה מחזיק את המידע והקוד על פיו הוא פועל. זה מחשב שיושב בכתובת מסויימת שיודע לקחת את הבקשה שלך ולתת את מענה רלוונטי (לפי הקוד שתכנת המתכנת) לכל שרת יש תפקיד משלו. יש שרת שמארח מאגר מידע. שרת יעודי לוידאו, יש שרת שתפקידו לאכסן את האתר ויש שרת שמאפשר מולטי פלייר גיימינג. 

דגשים לעבודה מול שרתים

כמות היוזרים שכולים להיות. בחירת שרת שרלוונטי לסוג העבודה (וידאו, מולטיפלייר) אם יש פרסים אז חשוב לתת את הדעת על אבטחת המידע. באתרים גדולים נדרשת ארכטקטורה של שרתים שבה אם שרת אחד משתבש או שיש עומס, שרת אחר יודע לקחת את מקומו. אם אתה הולך על אתר גדול חשוב שיהיה לך מישהו שיידע לעשות את הארכיטקטורה הנכונה.

מה ההבדל בין שרתים רגילים לשרתים מבוסס ענן (cloud computing)

בקלאוד אתה לא קונה את השרתים, אלא שירותים של שרתים. במילים אחרות, היום נהוג לרכוש את החומרה, אבל אפשר במקום לקנות קלאוד של דאטה בייס או קלאוד של מולטי פלייר.

דיברת על שרתים למשחקים מרובי משתתפים, תוכל לפרט קצת על הנושא:

בעיקרון קיימים שני סוגים עיקריים של משחקי מרובה משתתפים:

משחק מבוסס תורות – כאשר במשחק זה כול אחד בתורו משחק (כמו שחמט, מונופול וכו')

משחק זמן אמת – שכול השחקנים יכולים לשחק יחד באותו זמן (משחקי יריות וכו')

בעיקרון כלל הברזל במשחק מולטיפלייר הוא שכול השחקנים רואים את אותה התרחשות כמו השחקנים האחרים שמשחקים איתם כרגע בחדר. שרת למולטי פלייר הוא שרת שיודע לקבל בקשה אבל יודע לשלוח את אותה התגובה לכולם (זה גם עקרון העבודה של צ'אט)

מה צופן העתיד לקרוס מדיה ?

יותר ויותר אנשים נכנסים לקרוס מדיה. בטלוויזיה היום כל אחד מהשעשועונים הגדולים מגיע עם איזה תוספת דיגיטלית . אני שמח על הפתיחות הטכנולוגית וההבנה של היכולות באינטרנט, יכולות שהולכות להיות הרבה יותר חזקות. בשנים הקרובות האינטנרט הולך להיות תלת מימד. גם במשחקים. חשוב שאנשים במדיה יבינו את היכולות האלו. זה מייצר יותר אתגר לתכנתים, ויותר אתגר לאנשי התוכן. מיניסייטים כבר לא יהיו תו תקן.

תודה.