ארכיון תגיות: סדרת אינטרנט

סדרות אינטרנט ששווה להכיר 14

רשימה נוספת של סדרות אינטרנט שמסמנות את הפוטנציאל של תוכן מקורי ברשת:

Dropped – פורמט ריאליטי אינטרנטי שאפתני שממומן על ידי מותג הבירה הייניקן. בכל שבוע, בחור אורבני אחר נלקח מחייו המערביים הנוחים ו"מושלך" לארץ לא ידועה. לאחר שהוא מוריד את כיסוי העיניים הוא מגלה שהוא באלסקה או מרוקו, או קמבודיה. הסדרה מתעדת את הרפתקאותיו מחוץ אזור הנוחות שלו לאורך שלושה פרקים: כל שבוע בחור אחר והרפתקה אחרת. לפרויקט ממשק מרשים בדף ייעודי ביוטיוב שבו אמור להיחשף בקרוב גולש מהבית שביקש ויזכה לצאת להרפתקה בלתי ידועה ומצולמת משלו.

Sugarboy – ילד ג'ינגי' עם דמיון מפותח מספר לכם בנשימה אחת סיפור פעולה ממוחו הקודח וזאת לאחר שאכל הרבה ממתקים . אנחנו לא רק שומעים את הסיפור אלא גם רואים את העולם כפי שהוא מדמיין אותו. אחד ממפיקי הסדרה הוא ג'ימי פאלון ובהתאמה יש בה הרבה הופעות אורח של פרצופים מוכרים

Zoochosis – לא סדרה לינארית כי אם אוסף סרטונים שבאים מאותו בית הפקה ויצירה של פטריק סקוט.  קשה להסביר את התכנים (ההסבר שמציע האתר הוא "סדרת סרטונים שהם בלתי נשכחים מבחינת סגנון ותוכן.") אבל מדובר היצירות שנעות על הגבול שבין וידאו ארט לקליפים קצרים. יש שם יונים מדברות, קלוז אפים על אוכל שלא בהכרח מעוררים תאבון והרבה מאד מתח מיני בצילום איטי.

Prison Dancers – סדרת ווב מוזיקלית ששואבת את השראתה מהלהיט הוויראלי של האסירים הפיליפינים שרוקדים בכוראוגרפיה מתואמת את Thriller של מייקל ג'קסון.  הסדרה עוקבת אחרי שש דמויות של אסירים מאותו הכלא, ועושה את זה דרך שירים. בנוסף, היא מציעה לצופה לבנות את העלילה לפי רצונו דרך בחירה בין שלוש אפשרויות  המשך בסוף כל פרק. אותו הרכב של שחקנים אמריקאים פיליפיניים גם מעלים את המחזמר ככהפקה בימתית מלאה בניו יורק.

משיח – סדרת האינטרנט הישראלית המדוברת ביותר של החודשים האחרונים התחילה בכלל כפיילוט לטלוויזיה. אודי כגן ודנה פוליג יצאו לדרך עם מוקומנטרי שמלווה "אמן אינטרטניימנט"  ועוזרו הנאמן האורגניסט זיו כשהם מפלסים את דרכם בתחתית עולם הבידור הישראלי. ההומור של הסדרה נובע מהדמויות (משוחקות ומתוזמנות לעילא) שמקיימות בתוכן שילוב בלתי אפשרי של רגישות אדירה למי שצופה בהם לצד חוסר מודעות עצמית קיצוני.  הסדרה שלא עברה את מנהלי הפיתוח של הערוצים השונים, נערכה מחדש לרשת היכן שההומור שלה מצא בית חם והרבה מאד באזז.

רנה -סדרה מוקומנטרית  ישראלית שיצרו עופר רבין וגיא ויטלזון  וכוכבה רנה  – זמר של להיט אחד שנשכח בשנות השמונים. בהגיעו לגיל הפנסיה החליט לוותר על המנוחה לטובת מאבק למימוש חלום הקאמבק. מעניין לבחון את רנה ביחס למשיח (בפסקה הקודמת) כי שתיהן עוסקות באותו עולם, דרך אותו סוג של דמות ונשענות על הומור מבוכה. אבל הן שונות – לרנה, קשה לסלוח על חוסר המודעות שלו כי בשונה ממשיח שהוא דביל בלתי מזיק, רנה (הדמות) שוביניסט אגרסיבי. הדמות והעובדה שהפאנצ'ים בסדרה פחות מודגשים יוצרים חזון אמנותי שונה ומאתגר.

Burning Love – הפקה מצליחה ומשופעות כוכבים מבית  Yahoo Screen. הסדרה היא פרודיה על תכניות הריאיליטי בסגנון "הרווק" שסוגרות בבית אחד גבר אחד ו12 נשים שמתחרות על ליבו. הסדרה לא מוותרת על שום אלמנט שחוק מתכניות הריאליטי בשביל לייצר קומדיה אפקטיבית. בעונה הראשונה היה רווק, בשנייה רווקה  במרכז, ובעונה השלישית הדמויות התמודדו על פרס משנה חיים של 900 דולר.

H+ – סדרת מדע בדיונית מושקעת שמתארת עתיד שבו לכולנו יש צ'יפ במוח שמחבר אותנו לאינטרנט והופך את העולם לעולם עם ממשק משתמש (דמיינו משקפיים של גוגל, אבל בילט אין למוח). אבל, למחשבים ובמיוחד כאלו שמחוברים לרשת יש סיכוי להידבק בווירוס, וזה בדיוק מה שקורה בתחילת הסדרה. הסיפור נע בין 10 ארצות וזמנים שונים ומחבר סיפורים שונים של דמויות שונות לכדי סיפור מתח על מה שהוביל ליצירת הווירוס.

Awkward Black Girl – סדרה זוכת פרסים שכשמה כן היא, עוקבת אחרי החיים של נערה שחורה בשם J שיש לה הנטייה למצוא את עצמה בסיטואציות מביכות. הסדרה מתוארת מנקודת מבטה של J שמשתפת את הצופה בתחושות שלה דרך קריינות. הסדרה שהתחילה כהפקה צנועה רכשה לעצמה מעריצים רבים ולעונתה השנייה כבר גייסה סכום של 56 אלף דולר דרך קיקסטארטר. איסה ריי היא יוצרת הסדרה, הכותבת והשחקנית הראשית.

קול קורא לתחרות יוצרים ברשת

יוזמה מבורכת: איגוד המפיקים בשיתוף יוטיוב ומשרד הכלכלה הכריזו על תחרות ליצירה ברשת.  פרסים עד 40 אלף שקל ונסיעה ללונדון. דדליין 9 בספטמבר. להלן הפרטים…

מה?
ניתן להגיש לתחרות פיילוט או טריילר – שניהם באורך 5 דקות לכל היותר –  המציגים בצורה הטובה ביותר את היצירה הארוכה יותר שאתם חולמים לפתח – סידרת רשת, סרט דוקומנטרי / עלילתי קצר, או סרט אנימציה. הפיילוט או הטריילר צריכים לעמוד בזכות עצמם ומיועדים לשידור ראשוני ברשת בלבד!

מי?
התחרות פתוחה בשני מסלולים:
המסלול המקצועי – מיועד ליוצרי קולנוע, טלוויזיה או אנימציה, שיצרו יצירה אורקולית אחת לפחות, קצרה או באורך מלא, ששודרה בטלוויזיה ו/או הוקרנה בבתי הקולנוע ו/או הוכרה על ידי מוסד מוכר ללימודים גבוהים כעבודת גמר ו/או יצרו גוף עבודות משמעותי שהתפרסם ברשת האינטרנט.
מסלול הסטודנטים –  מיועד ליוצרים הלומדים במוסד מוכר להשכלה גבוהה בתחום הקולנוע ו/או הטלוויזיה ו/או האנימציה ו/או התקשורת.

מתי?
המועד האחרון להגשת טריילרים או פיילוטים לתחרות: 9 בספטמבר 2013 בחצות.

במה זוכים?

זוכי המסלול המקצועי:

1#40,000 ש"ח ונסיעה ללונדון עם שהות של שבוע ב-YouTube Space

2#30,000 ש"ח

3#20,000 ש"ח

זוכי מסלול הסטודנטים:

1#20,000 ש"ח ונסיעה ללונדון עם שהות של שבוע ב-YouTube Space

2#10,000 ש"ח

3#5,000 ש"ח

איך מגישים?
– כותבים, מצלמים / מציירים ועורכים את הפיילוט / טריילר באיכות Pal) HD)
– מעלים לערוץ ה-YouTube הפרטי שלכם את היצירה המוגמרת.
– ממלאים את טופס ההרשמה המקוון, מאשרים את התקנון ומצרפים את הלינק לסרטון.

הרשמה ותקנון בעמוד התחרות . בהצלחה.

סדרות אינטרנט ששווה להכיר 13

רשימה נוספת של סדרות אינטרנט שמסמנות את הפוטנציאל של תוכן מקורי ברשת:

Continuum – סדרת מתח מדע בדיוני מושקעת שמתחילה עם התעוררותה של אסטרונאטית צעירה על גבי חללית שנסחפת בחלל. היא לא זוכרת איך הגיעה לשם והיחידי שמסוגל לספק תשובות הוא מחשב החללית שכוונותיו לא לחלוטין ברורות. בהמשך היא תגלה נוסע נוסף, מסתורי לא פחות. הסדרה היא הפקה עצמאית זוכת פרסים והעונה הראשונה זמינה לצפייה גם ביוטיוב (צפייה באתר הסדרה הוא בתשלום).

Video Game High School –  סדרה שאפתנית שמורכבת מתשעה פרקים (ממוצע של 15 דקות לפרק) שזכתה כבר ל35 מליון צפיות ביוטיוב ובאתר שהפיק את הסדרה Rocket Jump. הסדרה, שמימונה הושג דרך קמפיין בקיקסטארטר, מספרת את סיפורו של בראיין: ילד חביב שמכור למשחקי מחשב. הסדרה מתרחשת בעתיד הלא רחוק שבו השחקנים הכי טובים הם הסלבריטאים הכי גדולים. בראיין, באווחת מזל, מוצא את עצמו מוזמן לבית הספר הגבוה והנחשק לאמנויות משחקי המחשב, היכן שהוא לומד על חברות, אהבה ומה הדרך הכי טובה להרוג כמה שיותר אנשים במשחק יריות.

 סנאי סנאי – סדרת רשת מוקומנטרית שמופקת בחסות בירה גולדסטאר ועוקבת אחרי ירון ברלד ודודו ארז במהלך סבוב הופעות שלהם בצפון. הם שם בשביל לנסות חומרים חודשים לרוטינת הסטנד אפ ואנחנו מקבלים הצצה להרפתקאות שלבם ובעיקר למערכת היחסים ביניהם.  יוצרי הסדרה יצרו שפה וסגנון שמרכיבים חווית תוכן שלא נשענת רק על פאנצ'ים.

WIGS – למעשה מדובר על ערוץ ביוטיוב שמייצר תוכן דרמטי מתוסרט לנשים בגילאי 25 פלוס. בערוץ יש סדרות אינטרנט (6-12 פרקים) מיני סדרות (3 פרקים) וגם סרטונים שעומדים כסיפורים קצרים בפני עצמם. העובדה שמדובר ברצף קבוע של דרמות מושקעות, מבחינת הכתיבה, הבימוי והצילום, הביאה לכך שהרבה פרצופים מוכרים מעטרים את התכנים האינטרנטיים האלו כגון ג'וליה סטיילס, רוזאנה ארקט וג'ניפר בילס. בשלושת החודשים הראשונים של הערוץ הוא הצליח לייצר 15 מליון צפיות.

Comedians in Cars Getting Coffee – סדרה מבית היוצר של ג'רי סיינפלד. בכל פרק הוא נכנס לרכב וינטג' אחר (מרצדס, אסטון מרטין וכו) ונוסע לאסוף קומיקאי לארוחת צהריים (אלק בלדווין, ריקי ג'רוויס וכו) בדרך הם מדברים…כמה פשוט, ככה מענג.

Judith : My quest for Judaism  – סדרה עצמאית ישראלית. ג'ודית היא אמריקאית יהודייה שמחליטה לעלות לארץ על מנת להגשים את ייעודה הרוחני כנשמה כשרה. היא מחליטה לתעד את המסע הזה לגילוי עצמי והתחברות לשורשים. תוך זמן קצר ולאורך מפגשיה עם אנשים שונים, ג'ודית מתגלה כגזענית, צדקנית ובעלת מיניות אגרסיבית. על פי יוצרי הסדרה יש פה סאטירה על האופן שבו אנשים מסוימים הם דתיים נושאי בשורה מטעם עצמם שלחלוטין עיוורים לעומק הפגמים שלהם.

Finding Susan Glenn – סוזאן גלן היא שם קוד ל"יפה של הכיתה", זאת שהיופי שלה מאיים במציאות אבל מככב בפנטזיות. בסדרה הזו, שממומנת על ידי AXE,  בחור בן 30 מחליט למצוא את אותה נערת החלומות, להתגבר על הפחד ולזכות בליבה. את הסדרה הקומית כתב ביים ואף מככב מקס גרינפלד – שמידט מ"נערה חדשה". הסדרה היא חלק מקמפיין שקורא לא לפחד מסוזאן גלן של העולם. למרות הלוק של הפרק הראשון זו אינה סדרת ווב קאם.

The Exquisite Forest – לא סדרת אינטרנט כי אם פרויקט תוכן מרתק מבית גוגל שמשתמש ביכולות של דפדפן הכרום על מנת לייצר תכני אנימציה בשיתוף הגולשים. אותו "יער מעודן" מכיל עצים שכל אחד מהם מתחיל ממקטע אנימציה שנעשה על ידי אמן מפורסם, על גבי אותה התחלה כל אחד יכול להוסיף את האנימציה שלו (יש כלים באתר) וכך ליצור רצף שמישהו אחר מוזמן להמשיך. בדרך זו נוצר עץ אחד עם אינספור ענפים שונים שכל אחד מהם מייצג רצף שונה. בלינק תמצאו סרטון הסבר שעושה עבודה טובה יותר ממני ועם קצת משחק תראו את הקסם של הפרויקט.

לקרוא את העתיד בגרף

The Gartner Hype Cycle הוא גרף שמתאר את מחזור החיים של טכנולוגיה חדשה (למשל הדפסה בתלת מימד או טלוויזיה באינטרנט).  אותו מחזור חיים מחולק לחמש נקודות שלא נובעות מרמת הפיתוח הטכנולוגי אלא מרמת האימוץ של אותה טכנולוגיה על ידי החברה/כלכלה/תקשורת.  על פי המודל של חברת הייעוץ Gartner, טכנולוגיה חדשה מתחילה בצמיחה שנובעת מהציפיות ממנה. הציפיות נוטות לצאת מפרופורציה ולכן בשלב השני הטכנולוגיה תאכזב. לאחר שהיא תגיע לשפל היא תתחיל צמיחה מחודשת ומפוכחת יותר. אם היא תוכיח את הישימות שלה בשלב הזה, היא תוכל לגדול במתינות ולמצוא נתח שוק.

כוחה של ההשקפה שנובעת מהגרף הוא לא ברמת דיוק החיזוי, אלא בכך שהיא נותנת את הבכורה למרכיב הפסיכולוגי והסוציאלי . "הייפ" הוא מושג שמדבר על ציפיות מוגזמות, על תוצר אנושי לא מדעי בעליל אבל כזה שיש לו תפקיד מכריע בהנעת הקידמה. במילים אחרות, הכל זה אנשים. מכיוון שזו השקפה טכנולוגית היא מאד רלוונטית לקרוס מדיה אבל אני מוצא שזו גם השקפה שישימה לפלטפורמות נאראטיביות כמו סדרות אינטרנט ומשחקי מציאות חלופיים.

המטרה של גרף ההייפ הוא לאפשר לאנשים שמשקיעים או מעורבים בטכנולוגיות לקבל החלטות מושכלות יותר. אחת לשנה החברה מוציאה גרף ודו"ח שממקם את הטכנולוגיות של התקופה במקומות הרלוונטים על הגרף (בהמשך). ההתנהגות שהגרף מזמן בהקשר הזה היא התבוננות מפוכחת: דהיינו, לא צריך לרוץ  להשקיע בכל טכנולוגיה שיש  עליה "הייפ" ומצד שני לא למהר להספיד טכנולוגיות שהתפיסה עליהן היא שהן גמרו את הסוס.

השיח בתחום הקרוס מדיה מונע במידה רבה משיחה על טכנולוגיות והתייחסות לגרף יכולה לאפשר נקודת מבט רחבה יותר בתחום שצריך נואשות פרספקטיבה. אני לא חושב שכל תובנה שעולה מגרף היא בהכרח נכונה וצריך לחיות על פיה אבל אני כן מוצא שאופן החשיבה שנובע מהגרף מסביר את העולם שבו אנו חיים. למשל, טלוויזיה באינטרנט בהיבט הכי רחב שלה (לא connected tv). הדיבור עליה וההשקעות בה החלו לפני חמש שנים (לא יכולת לברוח מהבאזז בכנסים מקצועיים) אבל רק בשנתיים/שלוש האחרונות אנחנו רואים פריחה אמיתית ואימוץ אמיתי של העולם הזה  אצל המשדרים והצופים. בין לבין, הרבה קברניטי טלוויזיה חשו שהאיום הוסר כי התחושה הייתה שהדיבורים נגמרו בלא כלום.

ניתן לראות את התהליך הזה לפי השלבים בגרף (מצוטט מויקיפדיה) הם:

TECHNOLOGY TRIGGER – – "טכנולוגיה פורצת דרך". תצוגה ציבורית, מוצר פורץ דרך או אירוע אחר שיוצר עניין נרחב של העיתונות ו/או של התעשייה.

PEAK OF INFLATED EXCPECTATIONS – – "פסגה של ציפיות מנופחות". תקופה של התלהבות מוגזמת ולא מציאותית המעוררת ע"י מנהיגי טכנולוגיה. ישנן מס' הצלחות אבל יותר כשלים בזמן שהטכנולוגיה נדחפת לגבולות שלה. הגופים היחידים העושים כסף בשלב הזה הם מארגני ועידות ומוציאים לאור (מגזיני תעשייה וכו') ולא החברה עצמה…

TROUGH OF DISILLUSIONMENT – – "אבוס של התפכחות". זוהי הנקודה בה הטכנולוגיה יוצאת מהאופנה והעיתונות נוטשת את הנושא, מכיוון שהטכנולוגיה לא חייה עד להגשמת הציפיות המנופחות ממנה.

SLOPE OF ENLIGHTENMENT – – "שיפוע של הארה"- למרות שהעיתונות כבר אינה מכסה את הנושא, מספר עסקים עדיין ממשיכים ב"שיפוע ההארה" ומנסים למצוא יתרונות ואפליקאציות מעשיות של הטכנולוגיה דרך ניסויים ממוקדים. מתודולוגיות וכלים הופכים לזמינים ומקלים על תהליך הפיתוח.

PLATEAU OF PRODUCTIVITY – "מישור של פרודוקטיביות"- יתרונות אמיתיים של הטכנולוגיה מודגמים ומוכחים. כלים ומתודולוגיות נעשים יציבים, והדורות הבאים של הטכנולוגיה מופיעים. הגובה הסופי של המישור תלוי בשאלה, האם הטכנולוגיה ישימה באופן רחב או שהיא מתאימה רק לשוק צר (נישה).

להלן גרף הטכנולוגיות מיולי מ2011: 

במאמר הזה אני לא מתיימר לנתח את התובנות שעולות מהגרף, אלא בעיקר להציג את הקונספט (למי שמעוניין להעמיק עוד  בנושא, האינטרנט מלא בניתוחים של הגרף). אני רוצה להציע שצורת הגרף יכולה לתאר דברים שאינם בבסיסם טכנולוגיה אלא דרכים לספר סיפור כמו למשל ARG או סדרות אינטנרט. בשני המקרים התחלנו מהייפ. כתבו על זה הרבה יותר מאשר עשו את זה. לאחר מכן הגיעה תנופת עשייה. כך למשל שנה שעברה היו לפחות עשרים סדרות אינטרנט שנעשו על ידי מפרסמים ולפני ארבע שנים היה יוצא ARG חדש בעולם בכל שבוע.  אחרי ההייפ הגיעה הנפילה.  קצב ההפקות של סדרות האינטרנט התמתן וקצב העשייה של הARG כמעט פסק. אני חושב שהARG לא צלח את הslope of enlightment ויישאר כמוצר נישתי מכיוון שאין לו הצדקה כלכלית בצורתו הטהורה. סדרות אינטרנט לעומתו נמצאות בעלייה מתמדת ויציבה והופכות להיות יצירות לגיטימיות ומסחריות שמגדילות את הנתח שלהן בעולם המדיה. אבל אנחנו בשלב שבו הנתח הגדל הוא פרופורציונלי, אמיתי ולא כזה שמונע מהייפ.

סדרות אינטרנט ששווה להכיר 12

רשימה נוספתשל סדרות אינטרנט שמסמנות את הפוטנציאל של תוכן מקורי ברשת:

Venice – לאחר שאופרת הסבון הטלוויזיונית שלהם בוטלה, החליטו שתי השחקניות הראשיות להמשיך את קו העלילה שלהן באופרת סבון אינטרנטית. הסדרה שמתרחשת בחוף וניס בלוס אנג'לס מתגאה בייצוג קהילות שפחות מקבלות זמן מסך בז'אנר כמו הומואים, לסביות ומיעוטים אתניים. מודל המימון של הסדרה, זוכת פרס האמי, גם הוא מעניין – הצפייה בה היא דרך מנוי שעולה עשרה דולר . במודל הזה קהילה של 11,000 צופים הספיקו בשביל לממן את העונה הראשונה, השנייה (שכבר זמינות לצפייה בחינם ביוטיוב) ועכשיו השלישית.

MIsery Bear – סדרת אינטרנט קומית בהפקתו של הBBC שבמרכזה דב חמוד, פרוותי, דכאוני ששום דבר לא הולך לו בחיים כמו שצריך. הפרוייקט התחיל כסרט קצר זוכה פרסים בשנת 2009 שBBC מימנה את הפיכתו לסדרת אינטרנט.

מפגשים במימד השלישי – סדרת תוכן ממומן מבית היוצר של מאקו בכיכובים של גיא לואל ומעין בלום. הסדרה מתרחשת מאחורי הקלעים של תשדירים שנועדו לקדם טלוויזיות LG. הקומדיה שגובלת בנונסנס נובעת מכך ששחקן הראשי אינו מודע לכך שהוא בפרסומת ומתומרן תדיר על ידי הסוכן שלו להגיד משפטי מחץ על המוצר.

The Secret Life of Scientists – סדרת edutainment מבית PBS שבכל פרק מציגה לצופים מדען אחר בן זמננו .דרך שאלון של 10 שאלות נחשפות הפנים האנושיות של מי שמוביל את המדע המודרני. אותם מדענים לא מדברים על רק על תחום המחקר שלהם. במהלך הפרק נחשף סוד לגביהם (אהבה למכוניות מהירות, נגינה על גיטרה חשמלית) שעליו הם נשאלים. הסדרה היא הפקה בת של "נובה", מגזין המדע היוקרתי של הערוץ.

קאמרה פריקס – סדרה עצמאית ישראלית על חבורה של יוצרים שאין להם הרצון או הזמן לחכות לעולם שיגלה אותם והם מחליטים לעשות סדרת רשת. הסדרה מלווה את הניסיונות שלהם לנסח אמירה ולשרוד אחד את השני. שלושה פרקים כבר באויר, הרביעי בדרך

The Failure Club – סדרה דוקומנטרית בהפקת מורגן ספורלוק (SuperSize Me) שעוקבת אחרי שבעה ניו יורקרים נורמלים ומעוררי הזדהות שיש להם חלומות גדולי ויוצאי דופן. הם מייצרים "מועדון כישלון" בו הם דוחפים אחד את השני להצליח אבל מתוך ההבנה שיש מצב שהם יכולים וכנראה ייכשלו. הסדרה עוקבת אחרי שנה שלמה בחייהם.

Seven Minutes in Heaven – סדרת ראיונות בעלי גון הזוי שעורך מייק אוברייאן (SNL) בתוך ארון בגדים. בכל פרק סלבריטאי נדרש למשחק אסוציאציות, זרימה עם אימפרוביזציה ונשיקה מביכה. בין המרואייינים אדם סמברג, אלן דג'נרס, טרייסי מורגן ועוד.

אוף סקרין – סדרת אינטרנטית שעוקבת אחרי רואה חשבון (עידן רבינוביץ') וצלם חתונות (מיכאל מושונוב) שמחליטים לא לוותר על החלום ולצלם פיילוט לסדרת טלוויזיה. הנסיון להפוך חלום למוצר מוגמר וזאת ללא תקציב ראוי מזמן להם הרפתקאות ומפגשים קומיים לאורך העונה. הסדרה החלה מתסריט לפיילוט שכתבו היוצרים שהם החליטו להרים לבדם. היא משודרת בוואלה.

Pretty – The Series – סדרה מוקמנטרית שצוללת לתוך עולם תחרויות היופי לילדים. סיפור הסדרה הוא סיפורה של אנט בת החמש ואביה הסמי שפוי שדוחף אותה להיות כל מה שהוא לא יכול היה להיות. ההברקה של הסדרה נמצאת בליהוק של אנט עם שחקנית מבוגרת.

Aim High – סדרת הרפתקאות מושקעת ביותר מבית Werner שבמרכזה סוכן חשאי מקסים וקטלני בשם ניק. הקושי הגדול של ניק הוא לא קרבות או מרגלים אלא עבודות סמסטר ומבחנים. ניק בן ה16 והוא תלמיד תיכון מהמניין. הסדרה משופעת בפרצופים מוכרים ומתהדרת בפעילות מדיה חברתית עשירה.

סדרות אינטרנט ששווה להכיר 11

רשימה נוספת של סדרות אינטרנט שמסמנות את הפוטנציאל של תוכן מקורי ברשת:

ליברמן הקטן – סדרה סאטירית בהפקת "יס" שמספרת את סיפורו של אבישי ליברמן – אחיינו של איווט ליברמן שהחליט שגם הוא יכול. בהשראת המקור הוא מקים מפלגה ומתכוון לרוץ לכנסת. את הסדרה על ששת פרקיה יצרו טל חיון וירון קוור

Mortal Combat Legacy – סדרה שהתחילה כטריילר שאמור היה להראות לאולפנים את היכולות של הבמאי ואת החזון שלו לסרט חדש שמבוסס על עולם המשחק מורטל קומבט. האולפן לא התכוון להשקיע בסרט אבל הצלחת הטריילר ברשת גרמה להם להעמיד תקציב מרשים לטובת סדרת אינטרנט מדע בדיונית מלאת אקשן.

Hardly working – סדרת מערכונים מבית College Humor שכותבים ומככבים בה כותבי המערכת של האתר. זו לא רק קומדיה משרדית אלא גם  תצוגת תכלית של סגנון הומור וובי שהפך להיות מזוהה עם האתר. מה שהתחיל עם סדרת המערכונים המצויינת של ג'ייק ואמיר ממשיך פה עם צוות רחב יותר אבל באותו לוקיישן – משרדי החברה בניו יורק.

Aidan 5 – סדרת sci fi עתידנית שבמרכזה בלש שחוקר את רציחתם הסדרתית של כל שמונת השכפולים שלו. הסדרה מצטיינת ויזואלית דרך שילוב יוצא דופן של אנימציה ווידאו בשחור לבן. היא מרשימה במיוחד לאור העובדה שהיא נעשתה בתקציב נמוך ובהתנדבות מצד כל משתתפיה.

כוח סודוקו – סדרה שנייה ברשימה מבית יס (שתיהן זכו באותו מכרז) שבה אנחנו עוקבים אחרי מעלליהם של "כוח סודוקו" – שלישיית בחורים מפתח תקווה שעקב מפגש עם כוח על קיבלו את היכולת לפתור את הסודוקו קצת יותר מהר. הסדרה הנונסנסית נוצרה ומשוחקת על ידי שלישיית חמלל"ו המוכשרים לבית דומינו גרוס.

The Confession – סדרת אינטרנט חדשה שנוצרה על ידי קיפר סאתרלנד (24) שגם מככב בה לצד ג'ון הארט. הסדרה שמופיעה בלעדית באתר Hulu מספרת את סיפורו של רוצח שכיר והכומר שאליו הוא מתוודה במטרה להציל את נפשו.

אחת שקובעת – סדרת דוקו ריאליטי ישראלית מפגישה את הצופים עם שלוש נערות שרוצות לעשות שינוי בחייהן. לאחת מערכת יחסים מאתגרת עם אמה, לאחת יש צורך להתעמת עם החברה שלה ולשלישית חוסר בטחון שמונע ממנה תקשורת עם בנים. הבנות יוצרות למסע מצולם שמלווה על ידי קואצ'רית מקצועית ואורח מפורסם שמביא זווית אישית לאתגר המדובר. הסדרה ניהלה דיאלוג עם קהילה של קהל היעד ותגובת הצופות לנערות שולבו בתוך פרקי הסדרה. (גילוי נאות : הפרוייקט הינו תוכן ממומן שהופק על ידי חברת THE BOX שאני משמש בה כסמנכ"ל תוכן ) 

Eight Dates – סדרה קומית חביבה שמספרת את סיפורה של אווה – בחורה מאותגרת רומנטית וחובבת חתולים שרוצה למצוא נחמה מהבדידות. למזלה בן הדוד שלה יכול להנחות אותה בסבך סצנת הדייטים המודרנית. אלמנט חביב בסדרה הוא הסגיר שלה ששואל את הצופים שאלות בנושא דייטים (האם הייתם יוצאים עם מישהו מבוגר מכם?) וממנו נגזר הפתיח של הפרק הבא שבו יש תגובה ישירה של הדמות לתגובות הגולשים. הסדרה מומנה על ידי אתר שידוכים אבל בצורה חכמה  ועדינה שלא פוגעת בתוכן או באפקט השיווק.

עד הבאזזר – סדרה בכיכובן של רותם סלע ולירית בלבן שמומנה על ידי בנק לאומי. בסדרה שני חברים מוצאים כרטיס אחד למשחק כדורגל חד פעמי וצריכים להחליט מי מהם לוקח אותו. הם מחליטים לפתור את הדילמה בהתערבות ומצרפים בחורה בשם ניקה על מנת שתשפוט וביניהם. בסדרה אלמנטים אינטראקטיביים שמרחיבים את עולם התוכן ומאפשרים לגולשים לזכות בפרסים. את הסדרה כתבה תמר מרום וביים רם נהרי (שעומדים מאחורי אמאלה)

Gaza Sderot – פרוייקט יחסית ותיק של Arte שמתאר את החיים משני צידי המתרס של הסכסוך הישראלי פליסטיני. הרעיון של הגבול בא לידי ביטוי בממשק שמחלק את המסך לשניים – עזה ושדרות. הצופה בוחר יום מתוך החודשיים בהם תועדו האנשים ובאותו יום יש לו בחירה בין שני סרטים (משני צידי הממשק) שהוא יכול לחוות במקביל. האחד מלווה אדם משדרות והשני מישהו מעזה. הפרוייקט בוחן ברגישות את הפנים האנושיות הרבות של הסכסוך ומשתמש ביכולת הוובית בשביל להעצים את המסר ואת הצפייה.

סדרות אינטרנט ישראליות – עשר הגדולות

לכבוד יום ההולדת ה63 של מדינת ישראל, אני שמח לסקר את מיטב התוצרת המקומית בכל הנוגע לתוכן וידאו סדרתי ברשת. כשהבלוג הוקם, לפני שלוש שנים וקצת, היו שתיים או שלוש סדרות לדבר בהן ואילו היום כשבאתי לבחור את הסדרות המשמעותיות ביותר, היו לי כמעט ארבעים לבחור מהן. זו קפיצה של מאות אחוזים בשנה ואין סימנים של האטה בשטח. כיף כיף כיף. הרשימה היא מן הסתם סובייקטיבית וכפופה לדעת הבלוג בלבד:

החלוצה  – קוויקי – לא רק הסדרה הראשונה בארץ, אלא אחת הראשונות בעולם (2003). הסדרה מתארת את מערכת היחסים בין שני שותפים תל אביבים שמגולמים על ידי נעה פניני, שגם יצרה את הסדרה, ואמיר דוליצקי (פוסט על הסדרה כאן). הסדרה עשתה היסטוריה שנייה כאשר הפכה לסדרה הראשונה שעברה למסך הטלוויזיה ועלתה כסיטקום בערוץ ביפ.  (חלוצות נוספות: המבזקה, טופי והגורילה, מנצנצים)

הנוגעת הדור הבא – סדרה ישראלית מבית היוצר של פליקס שמסקרת את עולם הזוהר דרך הקטרקט בעיניהם של שני קשישים, רות פרחי ויוסי סגל. הם פורצים להשקות ואירועי סלבס ומראיינים אותם מזוית אחרת (בדרך כלל זוית אחרת גם פיזית) הסדרה מצליחה להיות גם סאטירית וגם נוגעת ללב בגלל המשקל של הדמויות בתוכה . (נוגעות נוספות: במעגל סגור, אדום בעיניים)

המשוחקת – ריסטרט – סדרת מערכות יחסים (שמתחילה מפרידה בין עומר לדנה שגוררת השפעה במעגלי החברים המקיפים אותם) שצולמה כמעט באופן בלעדי בקלוז אפים. המארג כולו נפרש דרך עריכה והרגש כולו מועבר דרך משחק ישיר למצלמה בפריים שמשאיר את השחקנים מאד חשופים. (משוחקות נוספות : פאפאדיזי, חייו של הסלב)

המרשימהאהבה ראשונה – פרוייקט מבית סלקום (לוגיה) שמתעד 150 סיפורי אהבה קצרים של בני נוער בגילאי 16-20. הבחירות הדוקומנטריות שיוצרות את המכלול לצד הממשק המרשים לצד הפרסום המאסיבי מייצרים פרוייקט תוכן אטקרטיבי לקהל רחב שיכול שיכול לחיות רק באינטרנט. (מרשימות נוספות: כוח סודוקו, שחקנים) 

העצמאיתאלוהים והשטן שותפים – עודד סמו ומעיין בלום כאלוהים והשטן שנאלצים לחלוק דירת שותפים מעופשת. לסדרה יש את התחושה שהיוצרים עשו אותה קודם כל בשביל עצמם, ואני מתכוון לזה בצורה הטובה ביותר. זו סדרה שמביאה איתה צבע וטעם נורא סצפציפי ובטוח בעצמו, וזה מה שגורם לה לעבוד. (עצמאיים נוספים: יותם פרל,  המכשפות משנקין, ניצה ולחם, אמיר קוטיגרו)

הבינלאומית אחמד וסלים – סדרת אנימציה ישראלית, דוברת ג'יבריש,  שבמרכזה שני בניו של רב מרצחים שנבוך לגלות שהם יותר בעניין של משחקי מחשב מאשר פיגועי התאבדות. הסדרה עוברת באנימציה פשוטה יחסית אבל היא לא מרגישה לואו טקית. לסדרה הכבוד שהתוכן הנפיץ  שבה הגיע עד לכדי סיקור ברשת אלג'זירה שהניעה בקשה מאיחוד האמירויות להוריד את הפרק מיוטיוב. (בינלאומיות נוספות: twentyfourseven and the city, פיני)

המשווקת  – קרטושקס – סדרת אינטרנט נונסנסית ישראלית שהופקה עבור המותג תפוצ'יפס. הסדרה היוותה את שיתוף הפעולה הראשון של יוטיוב עם מותג מסחרי בארץ. קרטושקס,  בכיכובו של תומר שרון מספרת את סיפורו של יוני, מפעיל מפוח עלים עם חלומות גדולים, ומתארת את דרכו רצופת המכשולים לאליפות הקרטושקס השנתית (גילוי נאות: אני מעורב בסדרה במסגרת תפקידי. לפוסט על הסדרה. (משווקות נוספות: בייביליס בייבס, לוחמי האמת)  

המשלימה – משהו ז'ונגלר– סדרת ספין אוף שבה בסדרה מוטי חטואשווילי, מהדמויות המרכזיות בתכנית "לרדת בגדול", מנסה להגשים את חלומו לפתוח קורס "קיק בוקסינג" לילדים.  בניגוד לתכנים אחרים שמשלימים סדרות טלוויזיה. היוצרים הפיקו סיפור שלם ומקורי שעומד בפני עצמו ואף שונה מאד מאד סגנונית מתכנית האם.  (משלימות נוספות: למה אסור לעשן גראס, קובי היפה והחנון)

המאכזבת – פאני – סדרה במימון חברת הביטוח מגדל שמתארת מפגשים שונים של הקוסמטיקאית (חנה לסלאו) עם סלבריטאים שונים. השמות הגדולים, הכסף שנשפך על פרסום, תקציב ההפקה, כל אלו מיקדו את המבטים ובנו ציפיות לקראת סדרה אינטרנט (מתוסרטת) שהייתה יכולה להוות קפיצת מדרגה משמעותית לתעשיית סדרות הרשת בארץ. בפועל, היו שם סדרה של פרסומות מקסימות שמתחו אותן ודיללו אותן כך שיתאימו למסגרת זמן של סדרה אינטרנטית. (מאכזבות נוספות: סקייטבוק)

 המערכונית – היפופוטם – מערכונים בהגדרה הן לא סדרת אינטרנט אבל הן חלק בלתי נפרד מיצירה סדרתית שעובדת ברשת. היפופטם היו שם מהימים הראשונים של הרשת גם בפליקס וגם בנענע 10 ולא רק יצרו למדיום אלא גם ניצלו אותו על מנת לתפעל קהילה חיה ודינמית (מערכוניות נוספות : המבולגנים, מטר ושבעים) 

אני רוצה לסיים בהערכה לאתר flix – בפועל, הבית החם ביותר וזה שמספק את את התנובה הכי קבועה של סדרות אינטרנט. החל מימיו עם טופי וגורילה ועד למטומטמות וסבתא סעדה. בלי תקציבים היסטריים אבל עם הרבה תשוקה לא צינית לעניין הוא נותן חשיפה ואמצעי לדור חדש של יוצרים.

איך לכתוב סדרת אינטרנט

נתחיל מהסוף. כתיבה זו כתיבה זו כתיבה. גיבור מעורר הזדהות עם מכשול מעורר קשיים הם בליבה של כתיבה טובה לא משנה מה הפלטפורמה. דיאלוג אמין שלוקח שיח הגיוני לסיטואציה ונותן לו מימד נוסף ואפקטיבי הם דרישות המסך לא משנה מה גודלו. ובכל זאת, האינטרנט הוא במה שונה. מצד אחד המסך קטן יותר מצד שני 2 בליוןן צופים פוטנציאלים יכולים לראות אותו.

יותר מכל פורמט אחר, סדרות אינטרנט מתעצבות כצורת התוכן הוובית הפופולארית ביותר. אני מניח שזה בגלל שזה פורמט מעבר טוב. הוא מביא משהו מוכר (סדרת טלוויזיה) לעולם חדש (אינטרנט וסלולר) וקל יותר לצופה להבין מול מה הוא עומד. גם ליוצר יש עמדה שונה כאשר הוא בא לכתוב סדרה אינטרנטית. יש לו יותר כוח. בגלל שבאינטרנט לא מצפים להפקה מושקעת ומתוקצבת כמו במדיות אחרות, התוכן נמדד על הקונספט, המסר, התסריט והחזון. לתסריטאי יש יותר מקום אבל בשביל לתפוס אותו כדאי להתייחס לבמה בתנאים שלה. דהיינו, אל תכתוב למשהו שדורש ערכי הפקה גדולים. אל תכתוב משהו שיכול לעבוד בלעדיהם. תכתוב משהו שלא צריך ערכי הפקה גדולים בשביל לעבוד

אם תוכן היה אוכל, אז אינטרנט היה מסעדת טאפאסים. מנות קטנות שכל אחת עומדת בפני עצמה גם אם היא חלק מארוחה. בתאטרון ובקולנוע יש כבוד רב למבנה שלוש המערכות (three act structure) אבל בסדרה אינטרנטית כל פרק הוא מערכה. כל פרק צריך להעניק סיפוק בפני עצמו ולסגור מעגל כלשהוא ועדיין לתרום למהלך העלילתי של הסדרה והתפתחות הדמויות.  

מאחר וכל פרק הוא מערכה, אתה צריך לבנות סינופסיס לסדרה שמאפשר לחלק אותה לכמה חלקים בצורה אורגנית שלא תרגיש כאילו כתבת חצי שעה וחילקת אותה לפי טיימר. סדרה של מפגשים, מהלך שבו בלש עוקב אחרי מספר רמזים כפרקי סדרה, תכנית גמילה ב12 שלבים שמקבילה ל12 פרקי הסדרה. האפשרויות הן אינסופיות אבל פורמט יכול לעזור. היתרון הנוסף של פורמט נמצא במיתוג של תוכן, הן מבחינת הבהירות של השפה שיצרת והן מבחינת יתרון לסדרה שלך כאשר היא צריכה להתחרות בכל כך הרבה תכנים אחרים.

הצופה שלך נמצא לחיצת עכבר מלעבור לאחת האופציות האחרות שיש סביב הנגן ובכתיבה לאינטרנט קריטי ביותר שמשהו יקרה מהרגע הראשון. אם בסרט יש לך עשר דקות לשבות את הצופה, בטלוויזיה חמש, הרי שבאינטרנט יש לך דקה. אין זמן לשתיקות טעונות אפילו אם הן טבעיות לסצנה. משהו ברקע צריך להפעיל מתח או לייצר את הניגוד שמבטיח את הקומדיה. גם אחרי הדקה הראשונה, תוכן אינטרנטי נצפה לעיתים קרובות כשיש ברקע הסחות דעת. הוא צריך להתקדם ולהבנות כל הזמן עד הרגע האחרון (ואין הכוונה למרדפים ופיצוצים). דרך אחת לחשוב על זה היא באופן הבא. אם מסורתית דף תסריט שווה לדקת מסך, אז באינטרנט דף ורבע של תסריט צריכים להידחס לדקת מסך

אני משתמש בהשוואה לטלוויזיה ולקולנוע בהסבירי על כתיבה לאינטרנט לא במקרה. אמנם באינטרנט יש הרבה יותר ריספקט לרעב ולחזון מקורי על חשבון כתיבה מקצועית, אבל הנגן לא סופג הכל. בשביל לכתוב טוב לאינטרנט צריך קודם כל לכתוב טוב. זה לא אומר שצריך תואר בשביל לכתוב סדרה אינטרנטית, אבל אם אתה רוצה קריירה כיוצר לאינטרנט (דבר שיש לו יותר ויותר מקום ככל שעובר הזמן) אז הדרך עוברת בלימודי תסריטאות אם בצורת ספר, קורס או תואר. 

אבל, וזה אבל גדול, בבואך לאינטרנט אל תכתוב טלווזיה. סדרה על חברים בתל אביב, סדרה על משפחה בפריפירייה, סדרה על משפחה בתל אביב, את כל אלו יש בטלוויזייה בתקציבים גבוהים יותר. באינטרנט יש מקום לגיבורים מסוג אחר: הספיידרמן האיטלקי, האח הלא מוצלח של דארת ויידר, שני מחבלים שלא רוצים להתפוצץ, זקנים שמסקרים את עולם הזוהר ועוד ועוד. ברובן של סדרות האינטרנט המצליחות הכתיבה נשענת על דמויות טובות, יותר מאשר על עלילה או דברים אחרים.

אבל, וזה אבל שני, לא מומלץ לכתוב פסיספסים של דמויות א-לה רוברט אלטמן או טלנובלות. ארבע חמש דמויות מרכזיות זה מספר מומלץ כי אתה לא רוצה סיפור מפותל מדי שיניא את מי שלא עקב אחריו מהתחלה להיכנס אליו באמצע. אתה רוצה שגם למי שנתקל בסדרה בפרק השלישי יהיה ברור מה המהלך המרכזי (התקרבות אוהבים, חקירת בלש) על מנת למקם אותו בסיפור, ואת הרבדים העמוקים יותר תתפור סביב זה.

דברים נוספים שניתן ללמוד מסדרות אינטרנט מצליחות הוא שפרק ממוצע נע בין 3 ל6 דקות ושעונה כוללת בין 6 ל8 פרקים. באופן כללי, לא קיים בית ספר טוב יותר לסדרות אינטרנט מאשר סדרות אינטרנט. זה גם מייצר אינסטינקט לגבי מה שנכון לעשות בתוכן מהסוג הזה וזה גם מאפשר להכיר את תרבות הרשת שבתוכה אתה פועל . סיפור אהבה שכולל את פייסבוק, בדיחה על angry birds או מחזמר שמורכב ממאש אפים ירגיש הכי בבית בתוך הרשת. בשביל להתחיל הכרות כזו ממליץ לעבור על רשימות "סדרות אינטרנט ששווה להכיר" של הבלוג.  תתחילו פה ולכו אחורה.

סדרות אינטרנט הן אחת מהצורות הנפוצות ביותר של תוכן ממומן, ותוכן ממומן הוא אחד הקטרים החשובים ביותר לקידום של האמנות הזו. אבל איך כותבים סיפור שיש בו פיסות נשמה של הכותב כאשר המממן הוא חברת חטיפים. הטיפ המשמעותי שלי הוא להתחיל את הכתיבה מקביעת הגבולות. תבין מהם הערכים של המפרסם (טבעיות, חדשנות, עממי וכו) אחרי שהבנת את הגבולות כתוב בתוכם סיפור מרגש. להתחיל מתסריט מעולה שנוצר באינטימיות החדר ואז לעבור איתו אצל מפרסם זה דרך בטוחה לייצר תסכולים.

התחלתי את הפוסט מזה שלתסריטאי יש כוח גדול יותר באינטרנט אבל עם כוח באה אחריות. כיוצר לרשת יש לך הרבה יותר שליטה על גורמים אחרים שקריטים להצלחת הסדרה שלך כמו הפצה וקידום (רשימת כללים כאן). זה לא משנה כמה התסריט שלך מבריק אם אין חשיבה מסודרת על איך לקדם אותו, אף אחד לא יראה אותו. למשל, אחד הדברים הנגישים והפשוטים ביוטיוב הוא הוספת כתוביות לסדרה. זה מגדיל את כמות הצופים שיכולים לצפות בתוכן שלך באלפי אחוזים.

אני אסיים בהבדל משמעותי נוסף בין המדיות שהופך את הכתיבה לסדרת אינטרנט ללא פחות ממרגשת. בניגוד לקולנוע או טלוויזיה או תאטרון שבהם כבר התנסחו כללי הכתיבה ומרווח הפעולה והנסיון של היוצר הוא יחסית מצומצם, הרי שבאינטרנט יש ליוצר הזדמנות היסטורית להיות הדור המייסד, זה שבודק, מעז, מנסה וכותב את החוקים של אמנות הכתיבה למדיום. בהצלחה

סדרות אינטרנט ששווה להכיר 10

רשימה נוספת של סדרות אינטרנט שמסמנות את הפוטנציאל של תוכן מקורי ברשת:

The Bannen Way – סדרת פשע מושקעת שמספרת את סיפורו של נוכל מקסים שבעקבות הפסד במשחק פוקר נשלח לעשות משימה שהוא לא ממש רוצה לעשות. הקוטביות בחייו היא גם קוטביות במשפחתו עם אבא שהוא מפקד משטרה ודוד שהוא בוס מאפיה. הצלחת הסדרה (מעל 10 מליון צפיות תוך חודש) והצלחתה עם המבקרים (הסדרה הדרמטית הכי טובה בstreamy) הביאה לכך שSony (מממנת הסדרה) תחמה את סדרת האינטרנט גאוגרפית רק לצפייה בארה"ב והוציאה את 16 הפרקים כסרט DVD לשווקים בחו"ל. אז אי אפשר לראות את הפרקים אבל הנה הסרט המלא שערכו מהסדרה.

 Avengers assemble – סדרה קומית שכוכביה גיבורי העל הגדולים של מארוול : הענק הירוק, תור, קפטן אמריקה ואיירון מן. הם נלחמים בתחלואות העולם המודרני כמו נזילת הדלק, הגירה בלתי חוקית וביטוח בריאות אבל מעל לכל הם מנסים להילחם בביורוקרטיה. כיאה לדרכי העבודה בעולם המודרני הם מכלים את מרבית זמנם בישיבות צוות מייגעות שכל פרק בסדרה הוא תיעוד של אחת מהן.

 It Gets Better – פרוייקט וידאו סדרתי מקסים שפונה לצעירים וצעירות שנמצאים בארון ובמצוקה ומציע להם הצצה לעתיד שלהם. באתר יש שפע של סרטי וידאו שבהם הומואים ולסביות בוגרים פונים למצלמה מספרים כמה נורא היה להם בתיכון, אבל כמה דברים השתפרו מאז ואיך הם הצליחו להגשים את עצמם. 

המכשפות משנקין – הפקה ישראלית שמספרת את סיפורן של שרונה ודניאלה: צמד מכשפות שמחליטות להביא את חנות הקסמים שלהן לתודעה ולפיכך משיקות קמפיין של שיווק דיגיטלי. הסדרה היא למעשה וידאו בלוג שבו הן מתעדות את החיים שלהן. שישה יוצרים צעירים לא חיכו לגוף מסחרי והפיקו סדרת אינטרנט עצמאית, מושקעת ומשופעת במהלכים אינטרנטיים כמו קטלוג מוצרים מהחנות, פרופילים פעילים בפייסבוק, התכתבויות עם תופעות רשת אחרות ועוד.

Stiller And Meara – אבא ואמא של בן סטילר, זוג בדרנים עם עבר זוהר והומור משופשף, יושבים מול המצלמה ורבים : הם רבים על משפחת קרדשיאן, חוף ג'רזי, ויקיליקס וקניה וסט. מדובר בזוג מבוגרים שיש להם מה להגיד על כל דבר והם נעים בלי מאמץ בין חוסר הבנה בסיסי לאחבנות חדות. יש להם גם טוויטר

 The Teleporter – סדרה אינטראקטיבית מבית היוצר של מאט צ'אד ורוב. הסיפור מתחיל במסיבת הפתעה שחתן השמחה ממאן להגיע אליה. כשהוא סוף סוף מופיע הוא מספר סיפור מופרך על חייזרים שרודפים אחריו. שניה אחרי מופיעים חייזרים מופרכים. עכשיו הם רודפים אחרי כולם ואתה צריך להחליט מה לעשות. הסדרה ממומנת על ידי AXE. פוסט על היוצרים כאן

 Everything – מגזין אמנות שבו כל פרק בו הוא אנתולוגיה של יצירות וידאו קצרצרות: אנימציה, ריקוד, וידאו ארט, מוזיקה, צבע, ציור כשביניהם הנחיה לא פחות צבעונית על ידי סופי קיפנר. Everything היא אחת התכנית המצליחות ביותר  של Channel 101.

 Red Vs Blue – אחת מהסדרות האייקוניות ביותר ברשת, הודיעה שהיא חוזרת לעונה תשיעית, וזה זמן טוב לעשות כבוד. כחול נגד אדום היא סדרה שכל החומר המצולם שלה מגיע מצילום מסך של משחקי וידאו (First person shooter games) וכל התוכן שלה נוצר מדיבוב של אותם הצילומים. במרכז הסדרה מלחמת אזרחים בין האדומים לבין הכחולים שמתרחשת ב"קניון הדם" לסדרה מעל 100 פרקים, דיוידי מיני סדרה ובסיס מעריצים גדול.

 Single Dads – סדרה מבית  Fox (הם בוחנים תכנים ברשת במטרה לפתח אותם לסרט או טלוויזיה) שמתארת את חייהם של שני אבות חד הוריים שמשלבים בין הורות לבין שמירת אורח חיי ה dudes. הסדרה בכללותה נמצאת בהולו ולא זמינה לצפייה בישראל  אבל יש פרקים זמינים ביוטיוב כמו זה וזה. את הסדרה יצרו פיט וברייאן, צמד קומיקאים אינטרנטי שעומדים מאחורי Fact Checkers Unit .

 Fanboy Funhouse – מגזין תרבות פופולארית (סרטים, קומיקס טלוויזיה) ברוח האינטרנט והגיקיות, מה שאומר אנשים ובובות באוירה חצי מתוסרטת, חצי מטורפת. מחוות לתרבות אינטרנטית, עריכה מהירה והרבה שמח באופן שנראה קצת כמו של תכנית ילדים בלי תקציב. ממומן על ידי AT&T

דבר המפרסם

תוכן ממומן, advertainment, branded content, תוכן ממותג וכו וכו…לא משנה איך תקראו לזה, מדובר על חווית תוכן שמרכז ההתרחשות שלה באינטרנט ומי שממן אותה הוא מפרסם. מאפיין נוסף של הפרוייקטים האלו הוא שהמפרסם לא נמצא בחזית שלהם, אלא התוכן. למה זה טוב למפרסמים? איך עושים את זה? ולמה זה תחום שכדאי לעקוב אחריו סיקרתי בכתבה הזו.  מאז הושקו עוד לא מעט פרוייקטים מעניינים של תוכן ממומן. שישה מהם לפניכם:

Life in a Day – פרוייקט היסטורי מבית היוצר של גוגל שבו התבקשו הגולשים לתעד את עצמם ואת חייהם במהלך יום אחד – ה24 ליולי 2010. מעל 90 אלף סרטונים הועלו ליעד הסרט כבר בשבוע הראשון, ומהם יערך סרט על ידי קוין מקדונלד (המלך האחרון של סקוטלנד) ויופק על ידי רידלי סקוט (בלייד ראנר). הפרוייט ממומן על ידי LG.

The Commuter  – כשנוקיה השיקו את המכשיר החדש שלהם נוקיה N8 הם החליטו לעשות סרט הוליוודי עתיר כוכבים (טוב נו, פמלה אנדרסון) שיצולם כולו בעזרת מצלמות הוידאו HD שיש במכשיר. הם אף הגדילו לעשות והגרילו שני זוכים בתחרות באתר, שהשתתפו בסרט.

Nigel and Victoria – תוכן ממומן מבית פיליפס. במקום למצוא דרך מעודנת להביא את המוצרים למסך, הם פשוט יצרו סדרה רומנטית שמתרחשת מאחורי הקלעים בסט של צילום פרסומות (חוות דעת) למוצרי פיליפס. נייג'ל הוא נציג החברה שגם מאוהב בשחקנית הראשית שנקרע בין המחוייבות שלו לחברה לבין מושא ההתאהבות שלו. 

Twentyfourseven and the city – מותג האופנה הישראלי "טוונטיפורסבן" השיק סדרת ריאליטי שבה ארבע בנות הוטסו לניו ליורק לשבוע עמוס במשימות ריאליטי. הזוכה בסדרה, שהונחתה על ידי עוז זהבי ועדי נוימן, נבחרה על יד הצופים בבית. כל פריטי הלבוש בסדרה הן של הרשת (גילויי נאות: אני  סמנכ"ל התוכן בTHE BOX שהובילה את המהלך)

I'm here – סרט קסום של ספייק ג'ונז (אדאפטיישן, ארץ יצורי הפרא) בן של 30 דקות שמוקרן באתר ייעודי ברשת. הסרט מוקרן פעם בשעתיים, למקסימום 12,000 אנשים ביום והוא מומן על ידי אבסלולוט וודקה (כחלק מהקמפיין In an absulut world) הסרט מלווה שני רובוטים במשל נוגה על אהבה באורבאניה.
 
 
The GE show – חברת ג'נרל אלקטריק שחרטה על דגלה המיתוגי את עניין האנרגיה הירוקה יצרה מגזין שמסקר טכנולוגיות נקיות שונות מטורבינות רוח ועד רכבים חשמליים. מה שעובד במגזין והופך אותו לתוכן אינטרנטי מרתק הוא האינטרקאטיביות שלו. לכל סגמנט יש אפליקציה/משחק/גרפיקה ייחודית.  
  
ולסיום, Audi.tv הוא ערוץ שהושק בגרמניה ובדרכו להיות מושק בדרום אפריקה, אוסטרליה וארצות נוספות. זה לא רק תוכן ממומן. זה ערוץ שלם שמשדר לאורך כל היום שמפרסם עומד מאחוריו. אאודי במקרה זה, משמש כברודקאסטר לכל דבר ומספק לא רק תשתית אלא גם לוח שידורים של תכנים שהוא הרוכש והמפתח שלהם. במרבית התכנים פה המותג נמצא חזק בחזית ולכן לא קיבצתי אותו עם הפרוייקטים האחרים, אבל הוא מסמן עולם חדש של אפשרויות לעתיד של התוכן, הפרסום וגופי השידור. מעניין לציין במקרה הזה שמרבית התקציב בפרוייקט הלך להפקה ולא לקניית מדיה וזאת מכיוון שקהל הרוכשים הפוטנציאלי של BMW מצומצם וממוקד.