ארכיון תגיות: אינטראקטיביות

סדרות אינטרנט ששווה להכיר 14

רשימה נוספת של סדרות אינטרנט שמסמנות את הפוטנציאל של תוכן מקורי ברשת:

Dropped – פורמט ריאליטי אינטרנטי שאפתני שממומן על ידי מותג הבירה הייניקן. בכל שבוע, בחור אורבני אחר נלקח מחייו המערביים הנוחים ו"מושלך" לארץ לא ידועה. לאחר שהוא מוריד את כיסוי העיניים הוא מגלה שהוא באלסקה או מרוקו, או קמבודיה. הסדרה מתעדת את הרפתקאותיו מחוץ אזור הנוחות שלו לאורך שלושה פרקים: כל שבוע בחור אחר והרפתקה אחרת. לפרויקט ממשק מרשים בדף ייעודי ביוטיוב שבו אמור להיחשף בקרוב גולש מהבית שביקש ויזכה לצאת להרפתקה בלתי ידועה ומצולמת משלו.

Sugarboy – ילד ג'ינגי' עם דמיון מפותח מספר לכם בנשימה אחת סיפור פעולה ממוחו הקודח וזאת לאחר שאכל הרבה ממתקים . אנחנו לא רק שומעים את הסיפור אלא גם רואים את העולם כפי שהוא מדמיין אותו. אחד ממפיקי הסדרה הוא ג'ימי פאלון ובהתאמה יש בה הרבה הופעות אורח של פרצופים מוכרים

Zoochosis – לא סדרה לינארית כי אם אוסף סרטונים שבאים מאותו בית הפקה ויצירה של פטריק סקוט.  קשה להסביר את התכנים (ההסבר שמציע האתר הוא "סדרת סרטונים שהם בלתי נשכחים מבחינת סגנון ותוכן.") אבל מדובר היצירות שנעות על הגבול שבין וידאו ארט לקליפים קצרים. יש שם יונים מדברות, קלוז אפים על אוכל שלא בהכרח מעוררים תאבון והרבה מאד מתח מיני בצילום איטי.

Prison Dancers – סדרת ווב מוזיקלית ששואבת את השראתה מהלהיט הוויראלי של האסירים הפיליפינים שרוקדים בכוראוגרפיה מתואמת את Thriller של מייקל ג'קסון.  הסדרה עוקבת אחרי שש דמויות של אסירים מאותו הכלא, ועושה את זה דרך שירים. בנוסף, היא מציעה לצופה לבנות את העלילה לפי רצונו דרך בחירה בין שלוש אפשרויות  המשך בסוף כל פרק. אותו הרכב של שחקנים אמריקאים פיליפיניים גם מעלים את המחזמר ככהפקה בימתית מלאה בניו יורק.

משיח – סדרת האינטרנט הישראלית המדוברת ביותר של החודשים האחרונים התחילה בכלל כפיילוט לטלוויזיה. אודי כגן ודנה פוליג יצאו לדרך עם מוקומנטרי שמלווה "אמן אינטרטניימנט"  ועוזרו הנאמן האורגניסט זיו כשהם מפלסים את דרכם בתחתית עולם הבידור הישראלי. ההומור של הסדרה נובע מהדמויות (משוחקות ומתוזמנות לעילא) שמקיימות בתוכן שילוב בלתי אפשרי של רגישות אדירה למי שצופה בהם לצד חוסר מודעות עצמית קיצוני.  הסדרה שלא עברה את מנהלי הפיתוח של הערוצים השונים, נערכה מחדש לרשת היכן שההומור שלה מצא בית חם והרבה מאד באזז.

רנה -סדרה מוקומנטרית  ישראלית שיצרו עופר רבין וגיא ויטלזון  וכוכבה רנה  – זמר של להיט אחד שנשכח בשנות השמונים. בהגיעו לגיל הפנסיה החליט לוותר על המנוחה לטובת מאבק למימוש חלום הקאמבק. מעניין לבחון את רנה ביחס למשיח (בפסקה הקודמת) כי שתיהן עוסקות באותו עולם, דרך אותו סוג של דמות ונשענות על הומור מבוכה. אבל הן שונות – לרנה, קשה לסלוח על חוסר המודעות שלו כי בשונה ממשיח שהוא דביל בלתי מזיק, רנה (הדמות) שוביניסט אגרסיבי. הדמות והעובדה שהפאנצ'ים בסדרה פחות מודגשים יוצרים חזון אמנותי שונה ומאתגר.

Burning Love – הפקה מצליחה ומשופעות כוכבים מבית  Yahoo Screen. הסדרה היא פרודיה על תכניות הריאיליטי בסגנון "הרווק" שסוגרות בבית אחד גבר אחד ו12 נשים שמתחרות על ליבו. הסדרה לא מוותרת על שום אלמנט שחוק מתכניות הריאליטי בשביל לייצר קומדיה אפקטיבית. בעונה הראשונה היה רווק, בשנייה רווקה  במרכז, ובעונה השלישית הדמויות התמודדו על פרס משנה חיים של 900 דולר.

H+ – סדרת מדע בדיונית מושקעת שמתארת עתיד שבו לכולנו יש צ'יפ במוח שמחבר אותנו לאינטרנט והופך את העולם לעולם עם ממשק משתמש (דמיינו משקפיים של גוגל, אבל בילט אין למוח). אבל, למחשבים ובמיוחד כאלו שמחוברים לרשת יש סיכוי להידבק בווירוס, וזה בדיוק מה שקורה בתחילת הסדרה. הסיפור נע בין 10 ארצות וזמנים שונים ומחבר סיפורים שונים של דמויות שונות לכדי סיפור מתח על מה שהוביל ליצירת הווירוס.

Awkward Black Girl – סדרה זוכת פרסים שכשמה כן היא, עוקבת אחרי החיים של נערה שחורה בשם J שיש לה הנטייה למצוא את עצמה בסיטואציות מביכות. הסדרה מתוארת מנקודת מבטה של J שמשתפת את הצופה בתחושות שלה דרך קריינות. הסדרה שהתחילה כהפקה צנועה רכשה לעצמה מעריצים רבים ולעונתה השנייה כבר גייסה סכום של 56 אלף דולר דרך קיקסטארטר. איסה ריי היא יוצרת הסדרה, הכותבת והשחקנית הראשית.

הקוד של התוכן – ראיון עם המתכנת איציק בכר

יותר מכל דבר אחר, זו הטכנולוגיה שהופכת תוכן לתוכן ניו מדיה או קרוס מדיה. אם זו הטכנולוגיה המובנת מאליה שנדרשת בשביל צפייה ביוטיוב או זו שדורשת תשומת לב כמו באוגמנטד ריאליטי. בשביל שפרויקט תוכן דיגיטלי יעבוד הרבה פעמים נדרש דיאלוג מוצלח בין אנשי התוכן לאנשי התכנות, וזאת למרות שמדובר בשתי  אסכולות, שתי מומחיות שונות בתכלית ובהרבה מקרים בשני סוגי אנשים.

ביקשתי מהמתכנת איציק בכר להתראיין לבלוג וזאת על מנת לדבר קצת על הצד התכנותי של התוכן. טביעת אצבעו של איציק נמצאת הן באתרים גדולים ומורכבים כדוגמת האתר של ישראכרט והן באפליקצייות קרוס מדיה כגון משחקי המולטיפלייר של 101 דרכים לעוף מהבית (גילוי נאות : שTHEBOX מעורבת בהם)

מה טכנולוגית בכלל מאפשר קרוס מדיה (בניגוד לטלוויזיה פרופר)?

בטלוויזיה אתה רק מקבל מידע, ובטכנולוגיה של אינטרנט אתה יכול לשלוח ולקבל מידע; אתה יכול לשלוח בקשות שישפיעו על התוכן שאתה רואה. זה בבסיסו מה שעושה את ההבדל. אם ממירים היו יכולים לשלוח ולקבל מידע אז הרבה מהפעילויות הקרוס מדיה היו קורות דרך השלט ולא על שני מסכים. וזה, אגב אפשרי היום, אבל לא משקיעים בזה כי אנשים כבר רגילים לאינטרנט ושמה משקיעים בפיתוחים.

מה איש תוכן צריך לדעת לגבי תכנות, כשנדרש הדיאלוג הזה?

חשובה ההבנה הבסיסית. חשוב לדעת איך דברים עובדים. והכוונה היא לא שאיש התוכן יהפוך להיות מתכנת, אבל כן שיידע מה זה שרת, מה זה צד לקוח. מה שייך למה. אם למשל יש טקסט דינמי הוא צריך לדעת מה החוקיות שלו. (טקסט דינאמי מתייחס ליעדים שבהם הגולשים יכולים לשנות את התוכן, כמו פייסבוק או רובריקת הטוקבקים. זה בשונה מטקסט סטאטי שמתייחס לאתרים "סגורים" שרק מתכנת יכול לעשות בהם שינוי) למשל גלריה בפייסבוק: יש כותרת, תמונה ממורכזת, ותגובות. זה הפורמט שרלוונטי לכל המשתמשים. אי אפשר ליישר תמונה לימין או להתחיל מהתגובות.

איפה אפשר ללמוד את אותם עקרונות בסיס?

כשלומדים תכנות, זה הפרק הראשון. זה המבוא. ואפשר לקרוא ולהבין את זה גם אם אתה לא ממשיך לתכנות.הדבר השני זה פשוט לשאול לפני תחילת העבודה.

אחד הדברים הכי מכריעים שיוצאים לדרך היא בחירת שפת התכנות, למה זה משמעותי?

יש כמה שפות מאד מאד פופולאריות שיש בניהן תחרות. dotnet היא שפה של מיקרוסופט וphp היא שפה שמבוססת על קוד הפתוח. למעט המחיר הזול יותר של php אין הבדל חד משמעי ביניהן. במי מהן לבחור זו החלטה של המקום שבונה את זה. הרבה פעמים זה קשור להיסטוריה של התכנות עד אותה נקודה. לפעמים זה קשור לזה שאנשים לא אוהבים את מיקרוסופט (כמו מארק צוקרברג שביסס את שפיתח את פייסבוק על php)

מה זה html?

בגדול תכנות מתחלק לשניים. החלק הראשון זה צד שרת שזה הקוד – הארכיטקטורה של התכנות, והחלק השני הוא צד לקוח שזה מה שהלקוח בסופו של דבר רואה על המסך, ללא קשר אם בחרת dotnet או php.  במילים אחרות תחשוב על זה כמו עץ: הגזע – צד השרת שאחד ממנו מספיק אבל הענפים – צדדי הלקוח צריכים להיות שונים לפי הקהל שרוצים להגיע אליו.

הhtml שייך ללקוח. זו שפה שיותר קשורה לקידום ולצד המסחרי.

יש הרבה באזז סביב html 5 (הגרסה החמישית של html)

ה5 הוא טרנדי כי הוא חובה לאייפאד ולאייפון ובגלל זה לקוחות חמים על זה אבל יש לו השלכות טכנולוגיות שחשוב לדעת. אמנם הוא טוב למובייל (גם לאנדרואיד) אבל הוא לא בהכרח טוב למי שצופה באינטרנט דרך המחשב. כי רק באקספלורר 9 אפשר לראות אותו ורוב העולם הבאקספלורר 7. זה אומר ששימוש בו יכול להפסיד לך לקוחות אינטרנטים

פלאש?

גם שפת צד לקוח. סוג מסויים שלטכנולוגיה שיושבת על הHTML אבל היא יותר כמו קונטיינר שיושבת בתוך בHTML (מתלבשת בחלון בתוכו) ויש לה יכולות גראפיות הרבה יותר גבוהות. HTML 5 ופלאש יכולים לעשות את אותו הדבר אבל בפלאש זה יקרה הרבה יותר מהר.

יש שפת לקוח אחת שפותרת לי את כולם?

היום, אם אני רוצה שיראו את זה במובייל וגם באינטנרט רגיל צריך לפתח בשתי שפות. אם אתה רוצה אפליקציה לאפל, לאנדרואיד ולוובסייט. אלו שלושה פיתוחים וזה יקר פי שלושה. אבל מי שייסדר את זה הם אדובי (שאני אוהב) יש להם שפה חדשה שמאפשרת לך לפתח פעם אחת צד לקוח שרלוונטי לכולם.

Flash & Flex

זו הטכנולוגיה החדשה אבל (בניגוד לפלאש) היא מאפשרת יכולות של 5html ואם לצורך העניין תכתוב "כפתור" אז זה יופיע כמו שצריך בכל המסכים כמו שצריך. המשמעות של השפה הזו היא שעוד שנה יהיה הרבה יותר מתכנתים שיוכלו לתת מענה גם לאפל (ומובייל) וגם לוובסיייט. עשינו לזה טסטינג לפני חודש והמולטי פלטפורם הזה באמת עובד.

בוא נדבר על שרתים. מה זה שרת?

שרת הוא המקום שבו אתה מחזיק את המידע והקוד על פיו הוא פועל. זה מחשב שיושב בכתובת מסויימת שיודע לקחת את הבקשה שלך ולתת את מענה רלוונטי (לפי הקוד שתכנת המתכנת) לכל שרת יש תפקיד משלו. יש שרת שמארח מאגר מידע. שרת יעודי לוידאו, יש שרת שתפקידו לאכסן את האתר ויש שרת שמאפשר מולטי פלייר גיימינג. 

דגשים לעבודה מול שרתים

כמות היוזרים שכולים להיות. בחירת שרת שרלוונטי לסוג העבודה (וידאו, מולטיפלייר) אם יש פרסים אז חשוב לתת את הדעת על אבטחת המידע. באתרים גדולים נדרשת ארכטקטורה של שרתים שבה אם שרת אחד משתבש או שיש עומס, שרת אחר יודע לקחת את מקומו. אם אתה הולך על אתר גדול חשוב שיהיה לך מישהו שיידע לעשות את הארכיטקטורה הנכונה.

מה ההבדל בין שרתים רגילים לשרתים מבוסס ענן (cloud computing)

בקלאוד אתה לא קונה את השרתים, אלא שירותים של שרתים. במילים אחרות, היום נהוג לרכוש את החומרה, אבל אפשר במקום לקנות קלאוד של דאטה בייס או קלאוד של מולטי פלייר.

דיברת על שרתים למשחקים מרובי משתתפים, תוכל לפרט קצת על הנושא:

בעיקרון קיימים שני סוגים עיקריים של משחקי מרובה משתתפים:

משחק מבוסס תורות – כאשר במשחק זה כול אחד בתורו משחק (כמו שחמט, מונופול וכו')

משחק זמן אמת – שכול השחקנים יכולים לשחק יחד באותו זמן (משחקי יריות וכו')

בעיקרון כלל הברזל במשחק מולטיפלייר הוא שכול השחקנים רואים את אותה התרחשות כמו השחקנים האחרים שמשחקים איתם כרגע בחדר. שרת למולטי פלייר הוא שרת שיודע לקבל בקשה אבל יודע לשלוח את אותה התגובה לכולם (זה גם עקרון העבודה של צ'אט)

מה צופן העתיד לקרוס מדיה ?

יותר ויותר אנשים נכנסים לקרוס מדיה. בטלוויזיה היום כל אחד מהשעשועונים הגדולים מגיע עם איזה תוספת דיגיטלית . אני שמח על הפתיחות הטכנולוגית וההבנה של היכולות באינטרנט, יכולות שהולכות להיות הרבה יותר חזקות. בשנים הקרובות האינטנרט הולך להיות תלת מימד. גם במשחקים. חשוב שאנשים במדיה יבינו את היכולות האלו. זה מייצר יותר אתגר לתכנתים, ויותר אתגר לאנשי התוכן. מיניסייטים כבר לא יהיו תו תקן.

תודה.

תוכן וטכנולוגיה : מפגשי פסגה

השוני בין תוכן אינטרנטי לתוכן קולנועי או טלויזיוני הוא קודם כל טכנולוגי. אין הכוונה לכך שהוא טכנולוגי בשונה מהם, אלא שכל אחת מהפלטפורמות האלו (קולנוע, תאטרון, סלולרי) היתה קודם כל חידוש טכנולוגי ורק אחר תרבות ושפה יחודיים. בכל זאת התוכן האינטרנטי שונה מקודמיו כי הוא בא לעולם בתקופה שבה ההתקדמות הטכנולוגית רצה קדימה במהירות שלא הייתה כמותה בהיסטוריה האנושית. כותבי הקודים ממציאים לנו פטנטים ויוצרים שמחפשים דרכים חדשות לספר סיפור מוצאים בהם שימוש. להלן מספר דוגמאות למפגשים עדכניים בין תוכן לטכנולוגיה. 

The Wilderness Downtown – להקת Arcade Fire יצרה קליפ אינטראקטיבי לשיר We Used To Wait שעושה שימוש בכתובת המגורים של הצופה על מנת למקם את הקליפ בשכונת ילדותו. הפרוייקט שזכה בפרס FWA הנחשק ל2010 הוא שיתוף פעולה בין היוצרים: הלהקה וכריס מילק ובין גוגל. למרות הרגישיות האמנותיות של הקליפ, הוא למעשה תצוגת תכלית של שירותי גוגל כמו שירות המפות והדפדפן של החברה (בהתאמה צפייה אופטימלית בקליפ תעשה בדפדפן כרום). זהו לא הקליפ האינטראקטיבי הראשון של Arcade Fire. הם כבר עשו שימוש בטכנולוגיה בשביל לייצר חוויה אינטראקטיבית ב בNeon Bible.

I am Playr – פרויקט שהפוטנציאל שלו לא פחות ממרגש בגלל השילוב פורץ הדרך בין סרט למשחק. קצת קשה להתנבא לגבי הצלחתו כי הפרויקט עדיין בבטא (אפשר לבקש להירשם אליה באתר) אבל השאיפות, הויזואלים והטכנולוגיה מרשימים ביותר. מדובר במשחק שמאפשר לך לחיות חיים של כדורגלן אנגלי. גרפיקת תלת מימד נותנת לך להתאמן ולשחק, ממשק וידאו נותן לך לחיות ולקבל החלטות שקשורות לאורח החיים של גיבור התהילה ופייסבוק קונקט נותן לך לתקשר עם שחקנים אחרים. המטרה של המשחק היא להעלות את הערך שלך דרך התנהלות במגרש ומחוצה לו. להלן הטריילר:

Two Bolbs Fucking – פרויקט מקסים של להקת Flaming Lips שבו הם לקחו יצירה מוזיקלית שלהם ופירקו אותה ל12 רצועות מוסיקליות שמרכיבות אותה. כל רצועה עלתה עצמאית כסרטון ביוטיוב ואפשר לנגן אותה באופן עצמאי. הלהקה מזמינה את הגולש לפתוח כמה שיותר רצועות בכמה שיותר מכשירים בו זמנית וכך לייצר לעצמו הרמוניה פסיכודאלית כמיטב יכולתו ורצונו. בתחילת כל סרטון יש אינדקציה שמאפשרת לך לסנכרן בין הסרטונים.

Scott Pilgrim interactive trailer – הסרט "סקוט פילגרים נגד העולם" הוא סרט שנולד מקומיקס ומבוסס עולמות של משחקי מחשב. הרבדים הרבים של אזכורי תרבות פופ הם חלק משמעותי בסרט שבא לידי ביטוי בטריילר הייחודי שלו באתר יאהו. לצורך הכנת הטריילר השתמשו בנגן מיוחד שכל לחיצה בו, בכל שלב בסרטון מייצרת אינטראקציה שחושפת עוד שכבה של תוכן שנגלה בתוך הטריילר. כך, בתוך סרטון של 3 דקות מסתתרות שעות של תכנים שרק מחכים שתגלו אותם.

Hotel 626 – כבר כתבתי על הפרויקט הזה לא מעט כי הוא עומד בגאון כדוגמא לדרך חדשה לספר סיפור. העדכון הוא שהפרויקט תורגם לעברית וזמין לצפייה/משחק באתר של דוריטוס. בפרויקט דוריטוס בנתה עולם וירטואלי שלקוח מתוך סרטי אימה, שבו אפשר לבקר מהשעה שש בערב לשש בבוקר בלבד. בכניסה לאתר אתה מוצא את עצמך מתעורר במלון עם אינסטינקט חזק לברוח ממנו. היציאה מן המלון היא משחק של חידות ורמזים בתוך ממשק מרשים. הצלחת המשחק היטתה עוד תקציבים מהפרסום לטובת תוכן ועולם מסויט נוסף בשם Asylum 626 נולד לאחרונה.

Bar Karma – סדרת טלוויזיה חדשה של Current Tv שמתרחשת ב"בר קארמה" – בר  קוסמי, במימד על טבעי, שאליו מגיעים אנשים לפני החלטות הרות גורל. את הסדרה יצר בין השאר גם היוצר של העולם הוירטואלי Sim City ותרומתו ניכרת בממד האינטראקטיבי של הסדרה. הוא יצר מערכת שבה הגולשים מתבקשים לכתוב את הסדרה. הם מציעים רעיונות לדמויות, לפרקים, בממשק גראפי שנבנה לצורך הפרויקט. הפרקים נכתבים לפי ההצעות הטובות ביותר והגולשים שהציעו אותן מקבלים קרדיט כמפתחי הסדרה. הפרק השני עלה לא מזמן, ובמערכת הגולשים עובדים על הפרק השמיני.

ועוד בקטנה: Social Animal 360 –  טכנולוגיה שמאפשרת לך לטייל בתוך הסרטון ב360 מעלות של הלוקיישן. הנגן מתקדם ואיתו ציר הזמן אבל אתה יכול לבחור בכל רגע נתון לאן אתה רוצה שהמצלמה תהיה מכוונת. The Treasure Hunt – טכנולוגיה זמינה ופשוטה (annotations ביוטיוב)  מאפשרת סדרה אינטראקטיבית חדשה לצ'אד מאט ורוב. Interlude – הסטרט אפ של יוני בלוך הוא למעשה נגן שאתה יכול לעשות בו בחירות אינטראקטיביות שמשפיעות על הסרטון בזמן אמת. Hunter shoots a Bear – קמפיין של טיפקס ביוטיוב שמאפשר לך לשנות את הסרטון בנגן לפי הבחירות שלך. Gallileo Next Wave – אפליקציית אוגמנטד ריאליטי של JUNAIO שמאפשרת לצופים לקחת חלק בשעשועון הטלוויזיה.

צ'אד מאט ורוב – מלכי הסיפור האינטראקטיבי

Chad Matt & Rob הם שלישיית יוצרים קומיים שנפגשו בשנת 2007 והחלו לייצר מערכונים לרשת. השילוב התברר כהצלחה מה שהתבטא במליוני צפיות לסרטונים הקצרים שלהם (כמו זהולסדרת האינטרנט שלהם. אבל השלישייה מצאה את נישת התהילה שלהם כאשר יו טיוב איפשרה את הannotations – היכולת לשים לינקים בתוך הוידאו. אותה האופציה שמאפשרת להעביר את הצופה מסרטון לסרטון בלחיצת עכבר אפשרה להם ליצור את The Time Machine הסיפור האינטראקטיבי הראשון ביו טיוב. הסיפור מורכב מתשעה פרקים קצרים כאשר בסוף כל אחד מהם אתה יכול לבחור בין שני המשכים שונים. הסדרה היא סדרת אקשן קומית (יותר קומית מכל דבר) וזו התחנה הראשונה שלה…

הפרויקט עלה בנובמבר 2008 ותוך שבוע קיבל מליון צפיות וחשיפה תקשורתית רבה. השלישייה מעודדת מההצלחה יצאה לדרך עם הסיפור האינטראקטיבי השני שלה The Murder.  גם הפעם היה על הפרק פארודיה קצבית על סרט מתח אבל הפרויקט היה מורכב מ30 סרטונים ושלושה קוי עלילה שונים. הפרויקט הצליח אבל הוא טמן בתוכו שיעור שהשלישייה הטמיעה בפרויקט הבא שלה The Birthday Party. הסיפורים האינטראקטיבים עובדים טוב יותר כאשר יש מטרה אחת ברורה וקו עלילה שתמיד חותר אל אותה מטרה. במילים אחרות: פשוט יותר עובד טוב יותר.

צפייה בהתקדמות הפרויקטים לאורך שלוש שנים מראה את התפתחות העשיה של השלישייה. ראשית, השימוש במוסיקה הפך מרשים. החבורה משתמשת בפסקול של תזומרת מלאה (שלדעתי מגיע מארכיון ופסקולים ישנים של סרטים) בצורה שנותנת לתוכן קומה שנייה מרשימה. הדבר השני הוא העובדה שהחבורה בחרה במודע להתמקד ולהתמקצע בסיפורים אינטראקטיבים. הם מיתגו את הפרויקטים כ adventures וזנחו את עשיית הסרטונים וסדרות האינטרנט הקלאסיות. הדבר השלישי הם ערכי ההפקה. מצלמות טובות יותר, צילום טוב יותר, לוקיישנים עשירים יותר ואפקטים ממחושבים שהפכו להיות חלק מהעלילה.

השלישייה משתתפת בתכנית השותפים של יו טיוב, דהיינו שעם הסרטונים שלהם מופיעים פרסומות והרווחים מאותם פרסומות מתחלקים בינם לבין האתר. עם מליוני צפיות בערוץ, מדובר על הכנסה נאה. בפרויקט האחרון שלהם הם עשו את המעבר לתוכן ממומן עם מימון מלא מAXE. בהרפתקאה בת תשעת החלקים ה- Teleporter, המוצרים של המותג משולבים בצורה חכמה בתוכן, כאשר בחירה ביניהם מסמנת את האופציות השונות להמשך העלילה. גם העמוד של השלישייה ביו טיוב ממותג כולו ב AXE מה שאומר שהיה פה שיתוף פעולה מסחרי ביניהם ובין יו טיוב. החלק הראשון לפניכם

כאן תמצאו את החנות המקוונת שהם פתחו תחת המותג CMR ובה הם מוכרים בגדים שנושאים את הלוגו שלהם ומוטיבים מהתכנים שלהם. כאן תמצאו כתבת וידאו עליהם ובה תגלו שהם לא שלישייה אלא רביעייה, כאן תמצאו ראיון איתם שבו הם אומרים שיש יותר מדי סדרות אינטרנט ובהמשך את הטריילר להרפתקאה הבאה והמסקרנת שלהם שבה נראה כאילו הם שוב עלו כיתה באיכות ההפקה.