ארכיון תגיות: הפצה

איך לעשות סדרת טלוויזיה בלי כסף, או טלוויזיה.

יש דרכים רבות בהן סדרות טלוויזיה מגיעות אל המסך אבל הן תמיד יעברו באותן נקודות ציון: יתחילו ביוצר, יעברו בגוף מממן (גוף משדר, קרנות) ובסופו של מסע יגיעו אל הקהל. עולם הניו מדיה מייצר הזדמנויות שבהן ניתן לחתוך את המתווך ולהגיע ישירות אל הקהל . זה בדיוק מה שעשו יוצרי סדרת הטלוויזיה העצמאית Pioneer 1. כשמה של הסדרה, גם סיפור ההפקה הייחודי שלה הוא חלוץ באופן שבו ניתן להמציא את הגלגל. אבל הסיבה שהסיפור הזה חשוב הוא כי הכלים שהיו זמינים להם, זמינים לכל יוצר אחר.

בשנת 2009 ג'וש ברנהרד וברייסי סמית יצרו סרט שנקרא Lionshare – סרט לדור האינטרנט שהגיבורים שלו חיים בעולם שבו יש קורלציה בין שיתוף רגשות לשיתוף קבצים. הסרט דל התקציב זכה לפרסים ולתשומת לב אבל ההצלחה הגדולה ביותר שלו הייתה בעולם שאותו תיאר – אתרי שיתוף הקבצים. הוא הורד למכביר כקובץ P2P דרך אתרים כמו אימיול וביטורנט. 

הדרך בה הסרט הובא לידיעת המורידים הוא דרך אתר VODO – אתר שמשתמש בתשתית של העברת קבצים לצורך הפצה חוקית וחינמית של יצירות וידאו ויצירות מוסיקה מקוריות.לאור הורדות הסרט והעובדה שמרבית התעבורה באתרי שיתוף הקבצים היא לצורך הורדות סדרות (אבודים, דקסטר וכו), נולד הרעיון לייצר סדרה מקורית ישירות לקהל האדיר שכבר שם.

VODO חברו לג'וש וברייסי על מנת ליצור סדרה כזו. הם חיפשו רעיון לתוכן שיכול לעבוד טוב יותר לצופים הרלוונטים ובתקציבים נמוכים. סדרת מתח עם ניחוח מדע בדיוני נבחר כז'אנר שעליהם הם עובדים. היוצרים כתבו תסריט פרק ראשון של 35 דקות שכולל " חפץ מהעולם החיצון, אסטרונאוט אובד, ונסיון של ממשלת ארה"ב להשתלט על הסיטואציה." הסדרה כולה נבנתה כסדרה של 7 פרקים.

יש תסריט, יש קהל פוטנציאלי (במספרים שרשתות טלוויזיה יכולות רק לחלום עליו), יש פלטורמת הפצה, עכשיו מאיפה מביאים כסף? כאן נכנסת לתמונה פלטפורמה אחרת שנקראת Kickstarter – מטרתה נורא פשוטה. לתת ליוצרים שמחפשים מימון לפרוייקט שלהם, את הבמה לפנות ישירות לקהל ולבקש מהם כסף. היוצרים צריכים להכין סרטון בו הם מסבירים מהו הפרוייקט, לציין כמה כסף הם צריכים ולמתי, ולקוות שהקהל יהפוך להיות משקיע בפרוייקט. תרומה מינימלית: 5 דולר. מקסימלית :6000 דולר

ג'וש וברייסי הכינו סרטון בו הם מסבירים מה הם רוצים לעשות, סימנו את הפייילוט כצעד ראשון ותקצבו אותו ב6000 דולר (כוח האדם היה בהתנדבות, לכולם הייתה מטרה משתופת של חשיפה). ב25 לאפריל 2010 הם גייסו 7500 דולר מ122 גולשים.

עם יותר כסף ממה שביקשו, ההפקה נכנסה לעבודה. לאורך כל הדרך היוצרים שמרו על קשר עם המשקיעים שלהם דרך בלוגים של וידאו ודיווחים על התקדמות באתר. ברגע שהיה מוכן טריילר VODO התחילו לפמפם אותו באתר שלהם. ב16 ביוני הפיילוט עלה לאתר.

ביום הראשון היו 84,000 הורדות. בחודשיים לאחר מכן הם הגיעו לשני מליון הורדות!!! הפיילוט (זמין לצפייה באתר הסדרה) גם זכה בפרס בפסטיבל ניו יורק לטלוויזיה. עם ההצלחה הזו, והקהילה שנוצרה לתוכן ברשתות החברתיות, היוצרים למעשה קיבלו אור ירוק לעבור מפיילוט לסדרה.

אותו "אור ירוק" התבטא בעוד עשרות אלפי דולרים שהצופים תרמו על מנת לייצר את שאר הסדרה.הטריילר לפרקים 2,3 ו4 כבר יצא והפרקים  המלאים כבר בעריכות.  

לא ממש כתבתי על הסדרה עצמה. זה איכשהוא מרגיש לי סיפור פחות חשוב מהסיפור שבו צופים שילמו ליוצרים על סדרה שהם רצו לראות.

האם סרטונים ויראלים זה פיקציה?

רציונל המכירה של סרטונים ויראלים הוא שאם תעלה סרטון מספיק מוצלח אז אנשים יפיצו אותו לבדם מאחד לשני (כמו וירוס). הרשת מלאה בדוגמאות של סרטונים נטולי תקציב כמו Leave Britney Alone שהגיע ל29 מליון צפיות או ריקוד שצולם בחתונה שהגיע ל44 מליון צפיות וההנחה המתבקשת היא: באינטרנט אתה יכול לעשות סרטון יחסית בזול, אבל בגלל שהקריאטיב שלו יהיה כזה מוצלח אנשים יחשפו אותו אחד לשני דרך מייל או בכלים של רשתות חברתיות. בהתפתחות המסחררת של האינטרנט אני חושב שהתפיסה הזו שייכת לעבר. זה לא שסרטון טוב לא יגרור תגובה וזה לא שאין הצלחות ויראליות, אבל אני חושב ששווה לבחון את השאלה האם המודל של סרטון ויראלי הוא מודל כלכלי? 

השאלה היא שאלה של נראות. נניח שעשית את הסרטון הכי נכון בעולם למוצר שלך ואת האחד הסרטונים המוצלחים שהרשת ידעה. מה הסיכוי שיראו אותו? אני מאמין שהמציאות שבה שווה לבחון את השאלה הזו היא מציאות של מספרים: בכל דקה מועלים ליו טיוב 20 שעות של וידאו. בחישוב של 3.5 דקות ממוצע לוידאו זה אומר 342 סרטונים חדשים בדקה ו-492,480 סרטונים שעולים כל יום. בוא נגיד ש15 אחוז מהם טובים, 10 אחוז טובים מאד ו5 אחוזים מהם כל כך טובים שאנשים ירצו כל כך לחלוק אותם עם אנשים אחרים. אותם 5 אחוזים מגיעים ל25 אלף סרטונים שמתחרים עם הסרט שלך על נראות. ליום.  

עכשיו, האחוזים שאני מציין הם הערכות שלי בלבד, כמו כן יו טיוב הוא אתר בינלאומי מה שאומר שהמספרים האלה מכסים הרבה דקות צפייה שלא רלונטיות לשוק מקומי, אבל מצד שני יוטיוב הוא ממש לא אתר הוידאו היחידי שאליו מועלים סרטונים. גם אם נעשה סינון, חמישה אחוזים מתוך ה25 אלף סרטונים ביום, עדיין מדובר על סיכוי של 1250 לאחד שמישהו יראה את הסרטון שלך וזה כאשר הוא מתחרה אך ורק בקצפת. שיום אחד מספק.

ועוד לא דיברנו על הסיכוי שמישהו שראה אותו יחליט להעביר אותו הלאה…

עכשיו תחשבו על כמות הסרטונים שהגיעו אליכם כי מישהו שלח אותם אליכם או כי מישהו פרסם אותם בפייסבוק שלו…גם אם המספרים שלי לא מדויקים אני חושב שמתבהרת תמונה שהאסטרטגיה של סרטון שיצליח רק על הויראליות שלו, לא שהיא לא אפשרית, אבל סיכויי ההצלחה שלה רחוקים שנות אור מלהפוך אותה לאסטרטגיה ששווה את ההשקעה. לדעתי.

הרוב המוחלט של הסרטונים המצליחים הם אלו שהושקעו בהם זמן, מאמץ וידע בקידום שלהם. אם דרך באנרים, גיוס בלוגרים, פעילות ברשתות הברתיות ועוד ועוד. כמובן שיש משקל מכריע לבנייה נכונה של סרטון לעולם האינטרנטי אבל זהו תנאי סף הכרחי, לא ערובה.

יחד עם זאת, תופעת הסרטונים הויראליים ייצרה תעשייה של מפיקים ויוצרים מוכשרים שמדברים אינטרנטית ונתנה פתרונות מדיה לעסקים בינוניים וקטנים שפתאום יכלו לייצר פרסומות. האם התעשייה הזו הפכה מיותרת? ממש לא. רק שהמיקוד השתנה. סרטון מוצלח (ללא קידום) לא בהכרח יחשוף מוצר חדש, אבל הוא יכול להיות היעד אליו יגיעו מי שמחפש את אותו מוצר. הוא יכול להיות כרטיס ביקור של עסק וכלי מבדל באוקייאנוס האינפורמציה שיש ברשת. תחת האסטרטגיה הזו, ההשקעה בסרטון מהסוג הזה היא מאד כדאית, רק אל תמדדו אותה על סמך כמות צפיות.

עדכון 5 באפריל : הנתונים עלו. יו טיוב דיווחו שכמות הוידאו המועלת כל דקה לאתר עלתה ל24 שעות.

עדכון דצמבר 2010 : כל דקה מועלות ליוטיוב 35 שעות של וידאו !!!!

הופיע לראשונה בדה מרקר שיווק

הדרך להוליווד עוברת ברשת

האינטרנט ואתרי הוידאו מאפשרים ליוצר העצמאי משהו שלא היה קיים מעולם – הפוטנציאל שכל אחד בעולם יראה את היצירות שלו. למרות שהתרגלנו לעובדה המוגמרת הזו, מדובר על מציאות פרקטית שהיא בערך בת עשור. תוצאה של טכנולוגיה שאפשרה תרבות פופ גלובלית (סוזן בויל) והגדילה את השאיפות של היוצרים. חו"ל זה לא באמת פה, אבל הוא קרוב מאי פעם.

ליוצרי קולנוע צעירים יש כמה רווחים בולטים מהמהפכה מאחר והיא גרמה לוידאו להיות בן בית: ראשית, הם ניזונים מתרבות עולמית בזמן אמת. שנית, על ידי העלאה של הסרטים שלהם הם נמצאים בחוץ בשלב מוקדם יחסית של הקריירה (ומתחילים דיאלוג עם קהל) ושלישית, יש להם אפשרויות קידום עצמי אמיתיות – זה מתחיל מהעלאת סרטים, קידום שלהם, בלוגים, דו שיח ישיר עם הקהילה העולמית, אתרים עצמאיים, רשתות חברתיות והפצה (למשל דרך אתר כמו withoutabox שמקל את עבודת איתור הפסטיבלים וההרשמה אליהם). פעם, יוצר שסיים לימודי קולנוע היה נסמך בעיקר על פסטיבלי סרטים על מנת לחשוף את הסרטים שלו לקהל ולאנשי תעשייה, היום יש לו האפשרות  לעשות את זה לבד.

זה לא שלפרוץ היום זה קל, ויש מי שיגיד שהמציאות הזו יצרה עודף תחרות שמקשה על היוצר בתחילת דרכו. זה תמיד מסע של מזל והתמדה. מה שהעולם הדיגיטלי איפשר הוא עוד נאראטיב הוליוודי לשאוף אליו בדרך להוליווד – זה של היוצר שהתגלה ברשת.

פרדריקו אלווארז בן ה30 מאורוגויי הפיק סרטון של 4:48 שניות שמתאר מתקפת רובוטים ענקיים על בירת אורוגויי,  מונטבידו. הסרטון Ataque de Pánico שהופק בתקציב של 500 דולר מצליח להרשים בריאליזם, בסינמטוגרפיה ובהוליוודיות של הסצנה שהוא מתאר. לאחר שעלה לאינטרנט לפני חודש וחצי קיבל תשומת לב, שבחים ו800,000 אלף צפיות בתוך פחות מחודש. בין האנשים ששמו לב לסרטון היה סאם ראימי, הבמאי של טרילוגיית ספיידרמן. הוא יצר קשר עם הבמאי הצעיר והציע לו מליון דולר עבור בימוי סרט בתקציב 30 מליון דולר שמבוסס על הסרטון הקצר, (שמאז הגיע ל4 וחצי מליון צפיות).

סיפור דומה הוא זה של של ניל בלוקאמפ שבשנת 2005 ביים את הסרט Alive in Joburg. זה היה סרט שהעביר ביקורת על האפרטהייד על ידי הוספה של עוד שכבה חברתית לתחתית ההירארכיה – חייזרים. הסרטון בן ה6 דקות הרשים את פיטר ג'קסון – במאי הטרילוגיה "שר הטבעות"  שהציע לבלוקאמפ לקחת אותו תחת חסותו. הוא הפיק איתו סרט באורך מלא שמבוסס על הסרטון הקצר שנקרא District 9. הסרט הוא סרטו הראשון באורך מלא של בלוקאמפ והוא זכה להצלחה ביקורתית וקופתית. 

מה שמשותף לשני הסרטים הוא שיש בהם רוחב יריעה וערכי הפקה שהם לא תוצאה של תקציב גדול. בדומה לסרטו של אלווארז גם סרטו של בלוקאמפ מצטיין בניצול חכם של טכנולוגיה. אצל אלווראז זה אפקטים מרשימים על תוכנת אפטר ואצל בלוקאמפ, שנהנה מתקציב גדול יותר, זה מש אפ תוכני ועריכתי. הרבה מהצילומים ב alive at Joburg הם ארכיונים. הראיונות הם אמיתיים ובהם שחורים ביוהנסבורג מדברים על שחורים מזימבבווה שחיים ביוהנסבורג ולא על חייזרים.

זה שאלווראז הוא מאורוגוואי ממחיש את העובדה שהרשת פותחת את הוליווד לא רק לאמריקאים. דוגמא מקומית נוספת מהעת האחרונה היא הקליפ Her Morning Elegance לשירו של אורן לביא. 2 אנימטורים עבדו בתחנה המרכזית במשך יומיים עם אורן לביא ושיר שומרון על הקליפ שעלותו הסתכמה ב6000 דולר. בעוד חודש וחצי הם יצעדו על השטיח האדום בטקס הגראמי. 9 מליון צפיות הביאו אותם לשם.

Video SEO איך להציג וידאו למנוע חיפוש

מנועי חיפוש הם השער המרכזי לרשת בכלל ולוידאו בפרט. 40 אחוזים ממי שמגיע לוידאו עושה את זה דרך מנועי החיפוש ו38 אחוזים ממי שמשתמש בחיפוש בגוגל בוחר בתוצאת וידאו. יתרה מזאת, בארה"ב, מנוע החיפוש השני בפופולריות שלו אחרי גוגל, הוא לא יאהו, כי אם מנוע החיפוש שנמצא ביוטוב.

מנועי חיפוש וידאו 2

המעיין המתגבר הזה גרם לשתי תופעות: הראשונה היא שקמו מנועי חיפוש ממוקדי וידאו (רשימה חלקית כאן) והשנייה היא ששיטות הקריאה וההבנה של מנועי החיפוש את תוכן הוידאו משתנות ומשתכללות. טקסט הוא עדיין הכלי העיקרי איתו הרשת מבינה את הרשת אבל את אותו הטקסט היא מייצרת ממקומות חדשים כמו: כתוביות (תרגום), תגובות של גולשים לסרטון, תוכנות שממירות את הקול לטקסט וחזית הOCR שמזהה ויזואלים ואימאג'ים ומתרגמת אותם לmetadata שמנועי החיפוש מבינים.

כל זה מביא איתו טכניקות קידום (SEO (Search Engine Optimizaion ספציפיות לוידאו שאפרט כאן. כל האמור לעיל מדבר על וידאו שנמצא באתר שלך ואת/ה רוצה לחשוף בצורה נכונה למנועי החיפוש. (שיטות קידום לסרטון שהעלת לאתר שיתוף וידאו נמצאות כאן):

1. כל סרטון מקבל URL משלו ושאותו הURL הוא ספציפי ככל האפשר (אבל לא ארוך מדי, אלא כזה שקל לשכפל)

2. בעמוד, סביב הוידאו, כתוב דברים שמחזקים את התוכן. אם בתיאורים שלך ואם בהערות גולשים, שבאופן טבעי מייצרים עוד טקסט שרלוונטי לסרטון.

3. ייצר עמוד שמרכז את כל הוידאו באתר

4. מטהדטה – בקבצי וידאו ניתן להכניס אינפורמציה לתוך הקובץ עצמו. האינפורמציה לא נראית בסרטון אבל מנוע חיפוש יגיע אליה. (כמו הid3 בקבצי mp3 ).  פרטים נוספים על הכנסה של מטהדטה כאן

5. כשאתה מעלה קובץ וידאו, הוסף את השם "וידאו" או "video" לשם הקובץ

6. אם אתה יכול לאפשר אמבד של הוידאו שלך לגולשים, אפשר! ככל שהקוד יופיע ביותר מקומות כך הדירוג והנראות של העמוד המקורי יעלה.

7. יותר ויותר מנועי חיפוש וידאו מקבלים עדכוני RSS של האתר שלך שאתה צריך להגיש בדף כמו זה. פורמט RSS למדיה בלבד שנקרא MRSS ייתן תוצאות טובות יותר.

8. דרך נוספת לדבר למנועי חיפוש בשפה שהם מבינים היא לייצר XML SiteMap –  מיפוי של האתר שלך שמיועד במיוחד למנועי החיפוש. אם יש לך מתכנת, בקש להוסיף אותה לתיקייה (הוראות הפעלה בלינק). אם יש לך וורדפרס התקן את התוסף.

9. reelSEO הוא בלוג מצויין שמוקדש לVIDEO SEO. ממליץ להתעדכן.

אחד הדרכים הבדוקות לקדם תוכן היא לייצר תוכן טוב. האלגוריתמים של מנועי החיפוש משתנים כל הזמן. הם מתוודעים די מהר לשיטות SEO מפוקפקות ומעדכנים את הפרמטרים של הסינון אבל, לעולם המטרה שלהם תהיה להביא את התוצאה הטובה ביותר עבור בקשת החיפוש הספציפית. אמנם יש הרבה טכניקות של קידום שמוכיחות את עצמן, אבל כשאתה עושה תוכן איכותי ולעניין אז חלק גדול מהם כבר בילט אין בצורה שתמיד תישאר רלוונטית.