ארכיון תגיות: הפצה

קודם קול : קמפיין וידאו ככלי לשינוי חברתי

קודם קול הוא קמפיין וידאו שנועד לעורר אנשים להצביע. הוא מדגיש את החלק שיש לכל אזרח בקביעת עתידו  והוא עושה את זה דרך סדרה של סרטוני וידאו. דיברתי עם יוזם הקמפיין, יניב שחם (34) על מנת ללמוד על האופן בו המסר תורגם להפקה ולקידום ויראלי. למרות שיש כבר תוצאות לקמפיין חשוב לציין שהוא רק עלה לפני שבועיים. 

מה המסר שהיה לך דחוף להעביר ולמה?

עמדתי מול מצב שבו יותר ויותר אנשים סביבי דיברו על כך שהם לא רוצים להצביע. וזו הגישה שהביאה לאחוזי ההצבעה המבישים שהיו בבחירות האחרונות בתל אביב. זה הציק לי ועצבן אותי ורציתי לעשות קמפיין שבו המסר הוא שהאקט הכי לא אחראי ולא בוגר הוא להגיד אני לא מצביע, ופתק לבן זה היינו הך.

בבחירות בתל אביב דווקא הייתה מערכת מסרים אינטרנטית שעבדה יפה מאד ובכל זאת אחוזי ההצבעה היו נמוכים.

אני מודע לכוחי המוגבל אבל את החלק שלי אני רוצה לעשות, במיוחד בימים האלה כשהבחירות לכנסת ישפיעו יותר על חיי היום יום שלנו.

מה גודל ההפקה מאחורי הקמפיין?

את הסרטונים מפיקים ארבעה אנשים, כולל אותי, כאשר כולם עובדים בהתנדבות. את העבודה אנחנו עושים בזמן הפנוי שלנו. בין הצילום ועד שעולה המוצר המוגמר לרשת עוברים ימים בודדים. הקמפיין הסופי אמור לכלול בין שבעה לשמונה סרטוני וידאו

תקציב

אין. המצלמה שלי. עורכים בבית אוויד ופרימייר. אנשים מגיבים טוב לקמפיין אז בקרוב נקבל עוד ציוד מקצועי לסרטונים הבאים.

באיזה דרך הסרטונים מופצים?

קודם יוטיוב ומשם אני מושך אותם לבלוג שפתחתי בישראבלוג. את הלינקים לסרטונים ביוטיוב אני שולח במייל לרשימת התפוצה שלי ושל החברים הנוספים ביוזמה. אני מסביר במייל שזה לא ספאם ומבקש מהם להמשיך להפיץ את הסרטונים. חוץ מזה פתחתי עמוד בדה מרקר ובפייסבוק ואני עובד על שיתוף פעולה עם נענע 10 שבו אני מקווה הם יקדמו את הסרטונים. התחושה היא שיש עניין בקמפיין מצד גופי התקשורת. היום למשל התראיינתי לכלכליסט. תכלס, כבר היינו בדרך אבל המלחמה דחקה את ענייני הבחירות. 

אתה מוביל אנשים אל הבלוג או אל הסרטונים הספציפיים?

הדגש הוא על הסרטונים באופן עצמאי כי יותר חשוב לי שאנשים יגיעו לסרטון. יותר חשוב לי שהם יעופו מאשר הבלוג יתפוס.  אבל למרות זאת, מרבית הצפיות עברו דרך הבלוג, דה מרקר קפה ופייסבוק.

הקמפיין אמנם רק שבועיים באויר אבל יש מספרים?

אני יכול לספר ש600 אנשים הצטרפו לעמוד בדה מרקר, אני יודע מהטראקרבקים שהסרטונים מופיעים בחמישה בלוגים אחרים. גם בישראבלוג כבר ביקרו 1000 אנשים ובפייסבוק הצטרפו כמה מאות. מספרי צפיות הם עניין בעייתי בקמפיין הזה מכיוון שצפיות בסרטים שנמצאים בבלוגים (אמבד) לא נספרים.

מה עשיתם בהיבט הויראלי?

הסרטונים הם בני דקה לכל היותר, המסרים שלהם מדוייקים ומדודים, יצרנו התייחסות טקסטואלית מתחת לוידאו לצרכי seo, השתמשנו בהומור בחלק מהסרטונים והשקענו במראה איכותי – היה חשוב שהסרטונים יעברו כתוכן מקצועי בשביל שהמסר לא ייבלע בין שלל תוכן הגולשים.

למה וידאו?

זה מה שאני יודע. אני במאי ותסריטאי וזה הכלי שלי (יניב עומד, בין השאר, מאחורי המענה הקולי שהגיע ל400,000 צפיות) אני גם מאמין שהפצת מסר ויראלית זמינה לוידאו הרבה יותר מאשר לטקסט.

 מה תענה למי שיגיד שהקמפיין הזה הוא גם דרך לקדם את עצמך?

זה לא אישיו שמניע אותי. אם בהמשך אני אוכל להגיד שאני עומד מאחורי הסרטונים, אני אגיד את זה בגאווה. אבל זו לא הסיבה שיצאתי לדרך. כל החיים הייתי מעורב חברתית.  זה לא משהו שהתחיל היום. לראייה, השם של חברת ההפקה שלי לא מופיע בבלוג. השם שלי לא מופיע בבלוג. מה עוד שיש פה קבוצה של אנשים שהרימה את הקמפיין. אני לא לבד.

קולנוע עצמאי ברשת

ויין יאנג, הבמאי ההוליוודי המוערך שעומד מאחורי "חוג שמחת המזל" יצר סרט עלילתי חדש בשם Princess of Nebraska. הפרמיירה החגיגית הייתה ב17 לאוקטובר במסכי youtube. סרט אחר בשם Crawford שמתעד שלוש שנים בחייהם של עיירה טקסנית נידחת שג'ורג' בוש החליט לבנות בה את ביתו צבר את הצלחתו הגדולה ביותר בשטחי האתר hulu. שתי הדוגמאות האלו מסמנות מהלך הדרגתי שבו הקולנוע העצמאי עובר מהפצה מסורתית להפצה דיגיטלית.

המעבר של היוצרים מאולמות הפסטיבלים לאתרי הוידאו הוא מהלך טבעי ממצוקה למוצא. המצוקה: יש פחות ופחות בתי קולנוע שמקרינים סרטי אינדי (בטח ביחס לתור הזהב של הז'אנר בתחילת שנות התשעים) ופחות ופחות בתי הפקות שמשקיעים בסרטים דלי תקציב. התוצאה היא שהאפיל והנראות של הקולנוע העצמי הצטמצמם באופן משמעותי (כמו שכתב ישי קיצ'לס בוואלה: קולנוע האינדי האמריקאי מת).

הפצה באינטרנט מסתמנת כמוצא מאחר והיא זולה,  ובמיוחד אם האתר מקדם אותה, גם אפקטיבית. הרווח מגיע מפרסום ומתחלק בין היוצר לבין האתר. אבל הרווח היא לא הסיבה העיקרית להפצה דיגיטלי שהרי זירת הפעולה המרכזית של יוצרי אינדי היא פסטיבלי קולנוע שגם בהם אין ממש רווחים והעניין החשוב הוא החשיפה. מהבחינה הזו הרשת נותנת את אותה המשוואה כמו הפסטיבל ואף מאפשרת לקהל חדש להיחשף לסרטים.  החשיפה הזו מגבירה את סיכויי המכירה של הסרט אם בDVD או לתחנות הטלוויזיה ושם גלום הרווח הפוטנציאלי.  

פודקאסט בנושא מבית Wall Street Journal מציין שהמהלך של הקולנוענים ברשת מזכיר את המהלך שעברו המוסיקאים לפניהם. הם נלחמו ברשת עד שהבינו שא. אין מה להילחם ברשת וב. אם מצטרפים אליה אפשר לנצח. זה נכון למוסיקאים מבוססים שמוכרים את מרכולתם בחנויות המוזיקה המקוונות וזה נכון למוסיקאים פחות מוכרים שmyspace הפך להיות כלי שיווקי וכלי הפצה הכרחי לקריירה שלהם. כמוהם הקולנוענים משתמשים ברשת בשביל לקבל חשיפה (ולהוכיח דרישה) שעוזרת להם לקבל מימון לפרוייקט הבא שלהם או להיבחר על ידי האולפנים.

ההפצה הדיגיטלית לא משפרת את מעמדה רק בגלל שהאתרים הגדולים מאמצים את היצירה העצמאית, אלא גם בגלל שמשקלם של אתרי הנישה עולה. לתחום הסרטים התיעודיים יש עדנה ברשת דרך אתרים כגון  snagfilms שמציע קטלוג סרטים דוקמנטרים (ומאפשר embedd של הסרטים שכמובן מגביר את ההפצה שלהם) או אתר כמו  Doctrailers שמאפשר לצפות בקטלוג של קדימונים לסרטים דוקומנטרים.

יורם שפר, שייסד ב2002 את DocMovies (שמאפשר הורדה של סרטים תעודיים בDivX) סיפר לי על הקמת האתר ש"זה היה מעשה אינסטנקטיבי, ללא כוונות רווח וללא מודל עסקי והוא נולד אחרי ההתגלות שהיתה לי אחרי שראיתי את הסרט הראשון שלי בDivX. האיכות הייתה מדהימה ואת הקובץ ניתן היה להוריד באינטרנט מבלי לחכות שמנהלי התכניות יואילו להוסיף את הסרט ללוח המשדרים ולהחליט על שעת שידור שרירותית שרק בה אפשר לצפות בו."

Tube Mogul – הפצה רחבה של סרטון בלחיצה אחת

Tube Mogul הוא אתר חדש שרק המילה בונבוניירה תיטיב לתאר את השירות החינמי שהוא נותן. הוא מאפשר בלחיצה אחת לשלוח את הסרטון שלך למספר גדול של אתרי וידאו נחשבים כדוגמת youtube, metacafe, revver ועוד. הסרטון עובר קומפלט יחד עם התאור, הקטגוריה והתגיות שלו לאתר הוידאו ומופיע בדף המשתמש שלך באותו אתר.  

מעבר לנוחות ההפצה, השירות גם מייצר seo טוב יותר לוידאו שלך (דהיינו יותר בולטות בתוצאות מנועי החיפוש). הוא מאפשר לוידאו להגיע לאתרים שבהם התחרות על תשומת הלב הלב תהיה קטנה יותר מאשר בyoutube והוא מאפשר להעלות לאתר פורמטים שונים של וידאו שהוא ממיר לבדו לדרישות של האתרים השונים. (עוד על היתרונות כאן)

הדבר השני שמשמעותי עד מאד בשירות הזה הוא הסטטיסטיקות. האתר מקדם את הוידאו באינטרנט עוד צעד לכיון השפה העסקית של האינטרנט שאחד העקרונות המובילים שלה הוא ש"הכל מדיד." האתר נותן לך סטיסטיקות מקיפות על ביצועי הסרטון שלך בכל האתרים בו הוא נמצא בצורת מספרים וטבלאות. הוא גם מאפשר לך להוסיף סרטים שכבר העלת לסטטיסטיקות שזמינות לך באתר. השירות גם מאפשר לך לעקוב אחרי סטטיסטיקות של סרטונים אחרים או יוצרים אחרים, על ידי הדבקת הכתובת שלהם בעמוד הרלוונטי. מהמספרים האלה ניתן ללמוד על טרנדים, דמוגראפיות ועוד נתונים שעוזרים להבין את תעשיית הוידאו המתפתחת

עוד על השירות מהמנכ"ל עצמו:

השירות, כרגע, מאפשר הפצה ל15 אתרי וידאו ובזמן הקצר מאז השקתו הוא כבר מתהדר ב30,000 יוצרים/מפרסמים שחלקם מותגי תוכן אינטרנט מהגדולים בעולם כמו HBO, Rocketboom, CBS Intercative Vuguru ועוד. האתר פירסם את רשימת 40 מקורות התוכן בוידאו הנצפים ביותר ברשת וכן הוא משתמש בנתונים שהוא מייצר כבסיס למיפוי מעניין של עולם הוידאו באינטרנט.

אם אין לך שם משתמש וסיסמה לאתרים שtubemogul עובד איתם אז אתה יכול להצטרף אליהם דרך השירות. אני ממליץ לעשות גיחה ראשונית לאתר היעד ולמלא את הפרופיל שלך כמו שצריך, ורק אז להעלות סרטים דרך השירות.

CBS Audience Network

CBS הרימה אתר שכל מטרתו היא להראות היכן ברשת צופים בתכני הוידאו שלה, לפי פילוח של אתרים ופופולריות. מעבר לעובדה שזהו אתר שמרכז את כל תכני CBS נשאלת השאלה מה הסיבה  לשלמה הוקם אתר כזה מאחר והנגן שבו מציג רק סרטים מ youtube ואילו רשימת התכנים שבו מפנה לאתרים אחרים? התשובה נעוצה בכך שהאתר לא מיועד לגולשים אלא מפרסמים.

 CBS נוקטת במדיניות של הפצה רחבה של התכנים  ברשת, בין אם זה פרקים של בוורלי הילס 90210 בVeoh, מסע בין כוכבים בFancast או סרטונים קצרים בyoutube (כמו הסרטון בראש הפוסט). בתמורה לתכניה CBS דורשת הכנסה בלעדית מרווחי הפרסום בסרטון.

 בדרך זו נוצר הCBS Audience Network – אגרטור של תוכן מקצועי ברשת שמרוויח מפרסום שמתלווה ללמעלה מ70,000 תכנים שמגיעים ל82 אחוז מהגולשים האמריקאים דרך אתרים שונים. האתר המדובר הוא כמו סעיף About מאד  מושקע: תראה איפה אנחנו, באיזו כמות, ואיפה יראו אותך אם תתן לנו את תקציב הפרסום שלך.

זהו צעד נוסף שמסמן את האמון של CBS  באסטרטגיה שרואה באינטרנט יעד רווח מרכזי. מאחר ומדובר בערוץ טלוויזיה וספק תוכן מהגדולים בעולם הצעד הזה מסמן כיוון שאליו גם תעשיית התוכן הגדולה, המיינסטרימית, השמרנית והמוכוונת רווח הולכת. בנוסף להשקת האתר, CBS  קנו את Cnet והעלו תוכניות נוספות לרשת, כגון טוין פיקס וספינת אהבה שיהיו זמינים אונליין במהלך החודשים הבאים.