ארכיון תגיות: נגן מדיה

אפליקציות אייפאד שמדברות טלוויזיה

בתהליך שבו חווית הבידור הביתי משנה מיקוד ממסך אחד למספר מסכים, האייפאד הוא game changer. יש לו את כל היתרונות של עיבוד מחשב: הניידות של מובייל, האינטראקטיביות של הווב ומסך מספיק גדול ואיכותי בשביל לספק חווית צפייה בווידאו. אני לא חסיד של אפל ודרך ההתנהלות שלה, אבל זו טעות להתכחש להצלחה של הטאבלט האלגנטי ולמשמעות שלה בכל הנוגע להרגלי צפייה.

האפליקציות הבאות מסמנות את הכיוונים הכלליים שדרכם גופי הטלוויזיה פוגשים את הצופים שלה דרך מסכים אחרים. הסקירה מתרכזת באפליקציות אייפאד שרלוונטיות לישראל. חלק מהדוגמאות שמניתי הן אפליקציות אייפון, אבל כאלה שנותנות חוויה מספקת בטאבלט.

נתחיל בנגני וידאו של רשתות טלוויזיה. אלו הם מנועי וידאו קלאסיים ונקיים שדרכם צופים יכולים להיחשף לתוכן או להשלים צפייה. דוגמאות לכך הן  mako vodyes.mobile או hot. הנגנים האלו משמשים כתחליף לvod ומאפשרים צפייה ישירה לפי בקשה. למרות שבחלק מהמקרים הם כוללים פרסומות, תפקידם הגדול הוא לחשוף אנשים בקלות להיצע של גוף משדר. הנחת העבודה (שמגובה במספרים לאורך כל הבלוג) היא שאנשים נחשפים לתכנים ברשת, גם אם הצפייה העיקרית נעשית במסך הטלוויזיה.

סוג האפליקציות הבא משלב את נגן הוידאו עם פיצ'רים נוספים כמו חדשות ופעילויות אחרות של הערוץ (הרשמה לאודישנים) דוגמאות לסוג הזה הן  ireshet או ערוץ 10. בנגן של רשת השידור האמריקאית nbc.com לצד הצפייה הישירה יש משחקים ולוחות שידורים. דבר נוסף לגבי אפליקציות של שדרניות טלוויזיה מחו"ל הוא שבחלק מהמקרים ניתן לצפות בהן בתכנים שחסומים דרך האינטרנט. כך למשל באפליקציה האחרונה של NBC אפשר לראות קליפים מתוך saturday night live שבלתי אפשרי לראות בארץ ברשת.

mzlscpdssjo480x480-75

האפליקציות שמניתי משמשות בפועל תחליף לצפייה פאסיבית בתכני טלוויזיה אבל שימוש קרוס מדיה אמיתי בא לידי ביטוי באפליקציות שלוקחות את תופעת המדיה מולטיטאסקינג (צפייה בטלוויזיה בזמן שימוש במחשב/סלולרי) ויוצרות חווית צפייה רחבה שבה השלם גדול מסך חלקיו. 10like למשל מאפשר לצופי ערוץ 10 לצ'וטט בזמן צפייה בתכנים הלינאריים של הערוץ. אל תפיל את המליון מאפשר לצופים לקחת חלק בשעשועון הטלוויזיוני.

סוג נוסף של אפליקציות הוא כזה שמדבר את העולם של התכנים הטלוויזיונים אבל בצורה עצמאית וללא קשר לזמן שידור התכנית. VH1 behind the music Trivia Quiz בודקת את הידע שלך על תרבות פופ שהופיע בסדרה. Jeopardy בודקת את הידע שלך על כל דבר ברוח התכנית הקלאסית. ו- Heroes comic reader מאפשר להתוודע לסיפורים של גיבורי הסדרה דרך חוברות קומיקס. האפליקציות האלו מאפשרות לקהל ליצור קשר עמוק עם מותגי התוכן בצורה שתואמת את סגנון החיים של הצופה. זו פעילות שיווקית ומודל רווח שעונה על הצורך להפוך תכני טלוויזיה למותגי תוכן, זאת מכיוון שהפלטפורמה בה משודר תוכן מסויים מאבדת מהרלוונטיות שלה לטובת התוכן עצמו.

לסיום, מספר אפליצקיות מעניינות מהעולם שמסמנות את העתיד אליו הולך הקרוס מדיה. הראשונה היא IntoNow ששומעת את מקלט הטלוויזיה דרך המיקרופון ודרך זיהוי קולי יודעת מה התכנית שאתה צופה בה. מעבר לפתיחת פעילויות שקשורה לתכנית, האפליקציה גם עושה לך צ'ק אין בסגנון פורסקוור. Miso או yap.tv לוקחת את החברתיות צעד קדימה ובונות קהילה סביב מותגי תוכן. ברגע שהיוזר מדווח איזה תכנית הוא רואה ברגע זה, נפתחות לך אופציות כגון : מה אומרים על התכנית בטוויטר, מי מהחברים שלך רואה את זה וכו'. הדרך שבה האפליקציות האלו מייצרות קהילה היא דרך מתן קרדיט על פעולות. על כל דיווח צפייה (check in) מקבלים נקודות ועל כל אינטראקציה נוספת יש ניקוד משתנה. אותן הנקודות שאתה מרוויח הופכות לתארים שמקנים לך גישה לפעילויות אקסקלוסיביות של הגוף המשדר והרבה כבוד בתוך האתר. זו דרך מרשימה לנצל את הרשתות החברתיות (והחוקיות של קהילה אינטרנטית) לטובת המסך הקטן.

לרשתות הטלווזייה שרוצות להשתמש בפלטפורמה של apple יש בעיה כי החברה מבהירה בצורה נחרצת שהן אורחות וצריכות לשחק לפי הכללים של אפל. זה אומר טכנולוגיה מיוחדת (לא פלאש) וזה אומר ש30 אחוזים מהרווחים על האפליקציה הולכים לאפל. לגופים שמורגלים להיות בעלי הבית זה מצב לא נעים, אבל הפחד להישאר מחוץ לטרנד מיישר אותם לפני דלת האדון.

חברה אמריקאית בשם vudu מצאה לאחרונה דרך להימנע מהמיסוי של אפל. מי שנכנס לאתר שלהם דרך הטאבלט מקבל ממשק VOD שנראה כמו אפליקציית אייפאד שיש לו היכולות של אפליקציית אייפאד, רק שהוא לא אפליקצייה אלא אתר ולפיכך לא מחוייב לapp store וחוקיו.

IPTV – איך מראים טלוויזיה באינטרנט

רשתות הטלוויזיה מתעוררות מדי בוקר לעולם שבו אנשים נמצאים יותר זמן מול המחשב מאשר מול מסך הטלוויזיה. עולם שבו יש כבר דור שלם שמורגל בצפייה בתכנים ארוכים מול מסך המחשב ומקבל כמובן מאליו את הזמינות של כל תוכן שעולה על דעתו, דרך האינטרנט.

זה עדיין עולם שבו תכני הפריים טיים מביאים הכי הרבה אנשים ומכניסים הכי הרבה כסף, אבל השינוי כל כך מהיר וגורף שלהתעלם ממנו זו טעות טראגית (ע"ע תעשיית המוסיקה, תעשיית העיתונות) יאמר לזכות תעשיית הטלוויזיה שהיא לא מתעלמת מזה, וכל גוף שידור בעולם, למיטב הבנתו ויכולתו, מכין את הקרקע להתרחבות של מלחמת הרייטינג לזירה הדיגיטלית (היא כבר שם, זו עדיין לא הזירה המרכזית).

d7aad79ed795d7a0d79441

אחת הדרכים החשובות להיערכות הזו היא יצירת אזורי וידאו ייעודיים לתכנים של הגוף המשדר. ואין הכוונה לנגני וידאו, שיש כמעט לכל גוף תוכן. כאלו שמשובצים בתוך דפי רשת ובנויים להתנהגות של גלישה וובית. אלא על סביבה שבה הגולש יכול לשחזר את הצפייה הפאסיבית בתכנים טלוויזיונים וגם לקבל את היתרונות האינטראקטיבים של הפלטפורמה. אזורי וידאו ייעודיים דוגמת  אורנג' טיים והולו שעובדים כמעט כמו אפליקציה שבה נשמרת המרכזיות של המסך לצד פונצקציות (כמו זפזופ) שמסביבו. במילים אחרות : טלוויזיה באינטרנט.

התחום נקרא (IPTV (internet protocol Television ומשמעותו וידאו (חוויה טלוויזיונית) שמגיע על תשתית האינטרנט. הדגש בתחום הזה הוא על חווית משתמש ועל ממשק כי זה מה שמייצר את הבידול בין האופציות.

אותם הסביבות/ נגנים מגיעים בשלוש צורות מרכזיות: דרך set top boxes (ממירים אינטרנטים או סטרימרים כדוגמת boxee או ruku) דרך תוכנה על המחשב או על קונסולת המשחקים (כמו השרות של netflix) או בסביבת אתר כגון hulu או BBC iplayer. האופציה האחרונה היא הפופולארית ביותר מסיבה פשוטה. היא הפשוטה ביותר. אתה מקיש את כתובת הurl ואתה שם. אתה יכול לחבר את המחשב לטלוויזיה או לצפות ישירות מהמחשב.

קוד ההצלחה שלהם הוא פשטות בניווט שמאפשרת השענות אחורה. כמובן שיש מקום לאופציות מתוחכמות, אבל הUI לא צריך להציע את כולן על המסך, אלא רק לאפשר הגעה אליהן. להלן מאפיינים משותפים נוספים של הנגנים הדומיננטים:

יש הקפדה על מסך מוכהה שבמרכזו הנגן (שתופס את מרבית המסך). בהולו למשל הנגן אמנם 2/3 מהמסך אבל הוא מופיע ברצועה אופקית שחורה.

הטקסטים ואופציות הבחירה שנמצאים במסך מגיעים ברצועה רוחבית (בכמה אתרים אתה יכול לגלול מתחת לנגן ואז יש אינפורמציה בטורים ועוד מלא מלל, אבל צריך לגלול בשביל להגיע אליהם).

הקונטרולים של הוידאו בדרך כלל מופיעים כשאתה עובר עם העכבר על המסך.

הטקסטים החשובים שמופיעים במסך מחשב, קריאים גם בצפייה בטלוויזיה ממרחק הספה.

מאחר ומדובר בממשקים שבסופו של דבר יצפו במסך הגדול, האנקודינג (איכות השידור) גבוה (והתמונה גם בטלוויזיה לא מפוקסלת).

העתיד של הנגנים האלו מכוון לשימוש מוגבר בטאבלטים וסמארטפונים הן כשלט והן כמקום שבו אתה מייצר את האינטראקציה (צ'אטים, סקרים). כיוון נוסף הוא טלוויזיות שמגיעות עם הset top boxes וחיבור לרשת מובנה (גוגל טיוי). מבחינת ממשק ווידג'טים מסמנים את הדרך קדימה, כמו שהם עשו עם כל שירות אינטרנטי אחר.

d7aad79ed795d7a0d7943

מבחינה פיננסית, נשמע שהשוק הזה מכוון למודל של מנויים, ובינתיים הולו פרימיום הוא הנסיון הראשון בכך שלא היה הצלחה ענקית אבל גם לא נכשל. בהולו יש גם כוונה לייצר פרסומות אינטראקטיביות (פרה רולים שאתה יכול לעבוד איתם) בכלל, פרה רולים ומיד רולים הם מקור ההכנסה העיקרי של הנגנים האלו ולא באנרים (שמייצרים רעש בעיניים). גם דפים ממומנים (ללא גרפיקה בתנועה) שיש בהם נוכחות של הלוגו מסתמנים כמודל עובד.

ההצלחה הפיננסית הגדולה ביותר בתחום שייכת לא להולו כי אם לנטפליקס שמאפשרת סטרימינג של סרטים ותכניות טלוויזיה בתשלום סמלי. ההוכחה הגדולה ביותר להצלחת המודל היא פשיטת הרגל של בלוקבאסטר, הדור הקודם של צריכת אותם התכנים שלא השכילה להסתגל לשינוי.

אבל מעל לכל, הנגנים האלו מאפשרים לערוצי הטלוויזיה את ההזדמנות להפוך מערוץ אחד לספק תוכן. אם הם יעשו את עבודתם נאמנה, הצרכן יוכל באותו מקום לקבל את כל מנת התכנים שלו והערוץ יוכל לספק את זה בסביבה נוחה יותר לעיצוב ושליטה. הערוץ מצידו, יוכל להפוך לגוף תוכן בינלאומי, על כל המשמעויות שנגזרות מזה.

האינטרנט מוזמן לסלון הישראלי

לעתיד של הוידאו באינטרנט יש שני כיווני התקדמות: הראשון והנוכח הוא זה שבו הגולשים ממשיכים לפתח את הרגלי הצפייה בוידאו דרך המחשב והסלולר והשני הוא זה שבו האינטרנט בא אל הטלוויזיה בסלון. והכוונה היא לא רק כערוץ נוסף, בעל אינסוף אפיקים, אלא כחווית צפייה שמביאה איתה יכולות אינטראקטיביות, יכולות פרסום חדשות ויכולות לייצר חווית צפייה אטרקטיבית יותר.

בישראל, אין ממש נוכחות אינטרנטית בסלון (אלא אם כן מחשיבים תכנים שהגיעו לדיוידי מביטורנט) אבל אנחנו נמצאים בתקופת מעבר שמתוכה נוכחות כזו יכולה לפרוח. זה לא אומר בהכרח שזה יקרה כי יש הרבה כוחות שפועלים בשוק ובכיוונים מנוגדים, אבל אנחנו ללא ספק בצומת שבה משהו יקרה: הפרסום בטלוויזיה פחות אטרקטיבי בגלל שיותר ויותר אנשים צופים בתכנים בזמן ובתצורה שנוחה להם, הארועים החיים ובמיוחד הריאליטי שעוד כן מדביקים אנשים למסך נמצאים במלחמה עם הרגולציה ועם מוניטין רע, שתיים מתוך שלוש זכיינות נאבקות על קיומן, הvod נאבק בתשתית שלא תמיד מסוגלת להכיל את הדרישה אליו והחבילה הצרה פותחת מחדש את אופציות הבחירה של ספקי תוכן. 

הוידאו באינטרנט, והתשתית עליה הוא מגיע, יכול לצמוח מכיוון שהוא מאפשר לצופים, לזכייניות ולספקי התוכן להרחיב את שדה הקרב הצפוף ולאפשר כיווני חשיבה חדשים. לא פחות חשוב, הוא בא קומפלט עם יכולת ביצוע מוכחות. 

"החבילה הצרה" היא במיוחד חשובה בצומת הזו מכיוון שהיא באה בקופסא. זאת, בדומה לקונסולת המשחקים xbox – הפלטפורמה מספר אחת בארה"ב שדרכה הרשת מגיעה אל המסך. במאמר שכתב קולין דיקסון הוא מציין שלוש סיבות שבעטיין xbox הצליחה לזווג את הטלוויזיה עם האינטרנט (הצלחה = 1.5 בליון דקות של תוכן בשלושה חודשים לפי מודל מנויים משלמים) והן:

1. אין צורך בקופסא נוספת למה שכבר בשימוש עם הטלוויזיה

2. הסיבה העיקרית לחבר את הקופסא לא היתה האינטרנט

3. היכולות האינטרנטיות לא התחרו עם הטלוויזיה. זה לא היה זה או זה. פשוט תוספת שאתה מוזמן להכיר

(ואני ברשותכם אוסיף, ממשק נוח וידידותי לצפייה בוידאו אינטרנטי דרך המסך)

דיקסון מוסיף ששינוי כזה עונה גם לשינוי תרבותי בו הצופים הם צרכנים של מותג תוכן ספציפי (תכנית שהם אוהבים) ולא של ערוץ לפיכך, הצלחת המותג תלויה גם בהמצאותו הנכונה בכל מדיות. בנוסף, לטענתו של דיקסון, בעתיד, הxbox לא יהיה המתווך העיקרי, אלא ממירים משופרים (הטכנולוגיה כבר כאן), נגני בלו-רי, dvr, הset top boxe (סיקור של המובילים פה), וטלוויזיות שבאות עם היכולות והממשק האינטרנטי באופן מובנה.

אז אם לסכם: העתיד כאן והוא בא בקופסא!

כחול ולבן: קלטורה ואינוביד

לכבוד יום העצמאות ה61 הממשמש ובא עלינו בדיוק לפני כמה ימים, אציג שני סטרטאפים ישראלים מבטיחים ומדוברים בתחום הוידאו: קלטורה (Kaltura) ואינוביד (Innovid) שמבקשות לקחת את הנגן המסורתי ולהרחיב אותו הן מצד המשתמש (חוויה אינטראקטיבית או חויית צפייה עשירה יותר) והן מצד המפיץ (שליטה גדולה יותר על הנגן, אפשרויות פרסום).

מילת המפתח בקלטורה היא יצירה משותפת, הן בצד התוכן והן בצד הטכנולוגי. מדובר על תוכנה בקוד פתוח אשר מתכנתים מוזמנים לעצב ולהוסיף לה יכולות וידאו כגון וידג'טים, חיפוש, אמבדים וכו. המשמעות היא שמנהלי אתרים יכולים לקבל מערכת לניהול וידאו בעלות זולה משמעותית מאשר מערכות בקוד סגור ולעשות לה התאמות לצרכים שלהם. בצד של המשתמש Kaltura מציעה עריכה משותפת של תכנים. פרוייקט וידאו בקלטורה יכול כזה שבו מספר אנשים מעלים את חומר הגלם של הוידאו, מקור אחר יספק את האודיו וכן הלאה. העריכה של כל התכנים נעשית און ליין ויכולה להיות משותפת, או שכל אחד יעשה בה כרצונו.

קלטורה התחילה את דרכה ב2006 וכבר ב2007 זכתה בפרס חביבת הקהל בטקס ה TechCrunch40 . לאחרונה היא עשתה גלים כאשר נבחרה לנהל את מערכת הוידאו של החדשה של ויקיפדיה. בעסקה עם ויקיפדיה אין חלופה של כספים בתמורה לשירות. התמורה של קלטורה היא בבעלות על התכנים (לשימוש מסחרי במקומות אחרים) ופרסום מסיבי ואורגני באתר השמיני בפופולאריות שלו בעולם. ככלל המודל הכלכלי של קלטורה הוא פרסום על גבי הנגן שלה ומכירת אופציות מוצרים מתקדמים לאתרים.

[kaltura-widget wid="83d78krau8" width="410" height="364" addpermission="0" editpermission="0" /] 

תעשיית האינטרנט בכלל וענף הוידאו בפרט מאופיינים בפער בין כמות המשתמשים העצומה לכמות הרווחים הצנועה יחסית. השאלה איך עושים כסף מוידאו באינטרנט היא שאלת המפתח של התעשייה ולפיכך כיוונים מוחשיים לכיוון פתרון הופכות סטרט אפים כמו קלטורה ואינוביד לחשובים ומחוזרים. אם יצירה משותפת היא מה שמגדיר את קלטורה הרי שפרסום בוידאו הוא הלפיד של אינוביד.

כאמור, פרסום הוא מנוע הצמיחה העיקרי של הוידאו באינטרנט אבל נדמה שמרבית העשייה בתחום מתייחסת לנגן כאל טלוויזיה קטנה להריץ עליה פרה רולים או כשלוחה של גוגל להריץ עליה טקסט פרסומי. Innovid מציעה למפרסמים פתרונות ייחודיים ובלעדיים למדיום האינטרנטי ובראשם, האפשרות להטמיע מוצרים ומותגים בתוך סרט גמור. המפרסם בוחר היכן ובאיזה אופן למקם את המוצר שלו בפריים, והוידאו מוצג למשתמש כאשר המוצר הוא כבר חלק אינטגרלי מהסרטון. הדמו כאן

בדרך הזו, אינוביד מאפשרת לנצל שטחים לא מנוצלים בתוך הפריים הגמור ולהשמיש אותם כשטח פרסום. מפרסם או בעל אתר יכולים לנצל וידאו קיים שוב ושוב על מנת לפרסם מוצרים שונים באופן מפולח. דהיינו שאוכלוסייות שונות יצפו באותו סרטון באותו אתר אבל ייראו מוצר שונה ברקע.

אינוביד הוקמה ביולי 2007 ולאחרונה עשתה גיוס של 3 מיליון דולר שיאפשר לה להמשיך את פיתוח הטכנולוגיות שלה. בתחילת אפריל הייתי בפרזנטציה של המוצר בה הם הציגו מערכת שלא רק משנה את התוכן של הסרט אלא הופכת את השטח בתוך הנגן לקליקבילי ואינטראקטיבי כמו דף רגיל ברשת. הסרטון הבא מדגים את היכולות האלו.