ארכיון תגיות: עתיד

יצירת טלוויזיה דרך חכמת ההמונים – TV by the People

קרוס מדיה מדבר על חיבור בין עולמות תוכן, בדרך כלל בין עולמות הדיגיטל לעולמות הטלוויזיה. אבל למרות האפשרויות הבלתי נגמרות שיכולות להיווצר כשמשלבים שני עולמות כל כך עשירים, בפועל התפוקה מוגבלת. זאת מכיוון שברוב המקרים עולם הדיגיטל מיושם רק על המוצר הטלוויזוני הסופי. קודם עושים תכנית טלוויזיה, ורק לאחר מכן מנסים להבין איך בונים עליה חוויה משלימה.

השבוע עולה לאוויר פרוייקט שבו הדיגיטל מגיע לפני התכנית; שבו התרבות והיכולות הדיגיטליות ישמשו ליצירת תכנית הטלוויזיה. TV by the People הוא מיזם ראשון מסוגו בעולם, שמטרתו יצירת פורמט טלוויזיוני דרך חכמת ההמונים. במקום שלושה אנשי פיתוח (שנוטים להיות יותר דומים מאשר שונים) 700 אנשים, מרקעים שונים וארצות שונות, יבנו יחד תכנית טלוויזיה. זה תהליך חשיבה קולקטיבי שלמעשה מייצר בריינסטורמינג של מאות אנשים.

עקרון משמעותי רלוונטי של חכמת ההומנים הוא שקבוצה גדולה של אנשים שחושבים ביחד יכולים להגיע לתובנות/פתרונות שלא נופלות באיכותן מזו של מומחה. במקרה הזה אנחנו עם רגליים בשני העולמות. אמנם הקבוצה המפתחת תהיה אנשים רגילים, אבל טלוויזיה היא כל כך מרכזית בחיינו שכולנו קצת מומחים בה. בנוסף, את התהליך ינווטו אנשי מקצוע ויוצרים צפויים להיות חלק מהקבוצה שתפתח את הפרוייקט.

הפרוייקט הוא הראשון מסוגו בעולם, אבל לא סוג התהליך: ויקפידה היא אנציקלופדיה שנולדה מממאמץ קריאטיבי משותף, כך גם waze שמשתמשת בקהילה על מנת לייצר נתונים שהקהילה צורכת.  גם קונצרן כמו BP פנה להמונים כאשר לא הצליחה למצוא פתרון לבעיית נזילת הנפט למימי המפרץ (ושם מצא את הפתרון). חוכמת ההמונים היא עקרון אנושי אבל התרבות והכלים הדיגיטליים, בדגש על רשתות חברתיות, הפכה אותו לכלי פרקטי. את היכולת הזו אנחנו מבקשים ליישם על תהליך יצירה של תכנית טלווזיה.

מדובר באירוע תרבות דיגיטלי , ניסוי בקריאטיביות המאתגר את ההמונים, לצד אנשי מקצוע, ליצירתיות מסוג חדש והוא יוצר ומנוהל מישראל על ידי מחלקת הדיגיטל של ארמוזה פורמטס (גילוי נאות: שאני עומד בראשה). את הפרוייקט ילווה ליאור צורף, מרצה חוקר חוכמת ההמונים, שהרצה בנושא זה על בימת כנס TED העולמי. כמו כן, צוות נבחר של חמישה סטודנטים, ייקח חלק בפרוייקט וניהולו.

עדכון 27 אפריל : שמחים לבשר שחברת ההפקה הגדולה באירלנד Screentime Shinawil (מפיקה את דה וייס, מאסטר שף ותכניות לBBC באנגליה) הצטרפה כשותפה למיזם.  המשמעות היא שכעת יש גוף הפקה בינלאומי בנוסף לארמוזה פורמטס שעומד מאחורי הפרוייקט ונותן יכולת מימוש יוצאת דופן לתכנית שתצא ממנו. בנוסף דחינו את הדדליין להגשת רעיונות ל18 במאי והוספנו פרס לרעיון המנצח של 2500 דולר ובנוסך ארבעה מיני אייפאדים לחברי הקבוצה…

 הפרוייקט ינוהל בשני שלבים:

שלב ראשון – גולשים מרחבי העולם יוזמנו להציע רעיונות לתכניות טלוויזיה באתר הפרוייקט www.tvbythepeople.com כל הרעיונות ירוכזו במתחם סגור בהם יצפה רק צוות הפרויקט המורכב מאנשי טלוויזיה ורשתות חברתיות (עד סוף אפריל)

 שלב השני –  הרעיון הנבחר ו-700 גולשים מסך המצטרפים לפרוייקט , יוזמנו לקבוצה סגורה בפייסבוק  לתהליך בו יפותח הפורמט באמצעות  crowed sourcing- חוכמת ההמונים.  יוזם הרעיון וארבעה ממשתתפי הקבוצה יקבלו אחוזים בפורמט ויתחלקו ברווחים הנלווים. זאת לצד קבלת קרדיט כשותפים ליצירת הפורמט.

הפרוייקט כולו ינוהל באנגלית והפורמט הנבחר  ייחשף ביולי 2013.

(יותר מ)מוזמנים להצטרף….

דניאל

להנאתכם, הרצאה של ליאור צורף על חוכמת ההמונים

עדכון : מרץ 2013 כתבה על הפרוייקט בדה מרקר Tech Nation

קרוס מדיה 2013 – הסוף של ההתחלה הדיגיטלית

דוח התחזיות של חברת PWC מ2012 בחר לתת כותרת לתקופה שאנו עומדים בפתחה והיא "הסוף של ההתחלה הדיגיטלית" – מה שזה אומר בפועל הוא שנגמרה המהפכה, העתיד כבר כאן, והדיגיטל כבר מובן מאליו: מסכי טלוויזיה מחוברים לאינטרנט נמצאים בכיסים של כולנו, בבחירות המועמדים דיברו אל המצביעים ישירות דרך פייסבוק, ואייטיונס של אפל הגיעה לישראל. הדיגיטל הוא כבר לא נישה שנלווית לחיים האמיתיים, הוא חלק בלתי נפרד מהם.

בגופי הטלוויזיה אחד ההסמנים להתחזקות הדיגיטל הוא צמיחתם של אנשי מקצוע שמתמחים בשילוב בין המדיות. עד היום האינטרנט נפל לפתחו של איש השיווק ואיים על התקציב שלו אבל ביותר ויותר גופים יש יותר ויותר אנשים ייעודיים לנושא הקרוס מדיה: מנהלי קהילות, מנהלי פעילות מובייל ומנהלי פיתוח עסקי דיגיטלי. אך הצמיחה הזו מתרחשת לצד מיתון עולמי ודכאון בתעשיית הטלוויזיה ואותם מקצועני דיגיטל נדרשים להראות "מאיפה בא הכסף." הסיטואציה הזו  מובילה לראשונה ברשימה של מגמות בעולם הקרוס מדיה ל2013:

דיגיטל פרקטי  – למרות הפריחה של הסטרטאפים והאפשרויות הטכנולוגיות מעוררות הבאזז שהם מציגים, אני מאמין שב2013 תהיה העדפה ברורה לדיגיטל שמייצר או חוסף כסף, על חשבון דיגיטל שפורץ דרך. דהיינו יותר טכנולוגיה שיודעת לשפר את הפעילות שכבר קיימת או טכנולוגיה שניתן להביא מפרסמים לממן אותה. זה לא מקרי בעיני שבתערוכת CES האחרונה המגמה הייתה שיפור של דברים שכבר ראינו ולא מוצרים חדשים.

לקוחות חדשים לתוכן –אותו אקלים שמייצר את התפיסה השמרנית בעולם הטלוויזיה דווקא הופך את אותו עולם לאטרקטיבי לתעשיות אחרות שמחפשות תחומים להתפתח אליהם (כי פוטנציאל הגדילה של השוק המקורי שלהם די מוצה). כך אנחנו צפויים לראות כניסה של שחקנים חדשים לתחום התוכן, בדגש על זה שנישא על פני תשתית אינטרנטית. זו לא רק ההבטחה של ארץ לא זרועה, אלא גם העובדה שניתן לעשות תוכן איכותי במחיר נמוך יותר מאשר מבטלוויזיה, שהתשתית מספקת ,ושניסיונות מוצלחים כמו הולו ונטפליקס מעבר לים עושות חשק. למרות שהשחקנים הפוטנציאלים הגדולים (חברות הסלולר) יושבים על הגדר ומחכים לבשורת הרגולציה, יש גם לקוחות נוספים כמו מפרסמים ואתרי אינטרנט גדולים שרוצים/צריכים לפגוש את תו התקן החדש לתוכן – תוכן הוידאו.

מוביליות למרות שחלק הארי של השימוש באינטרנט עדיין נעשה על גבי מחשבים נייחים, הרי שצריכת המדיה נעשית באופן מוגבר במסכים ניידים, אם מדובר בטאבלט או בסמארטפון. הניידות מביאה איתה מודלים חדשים של פרסום, מודלים חדשים של צריכה (אפליקציות וידאו) ומודלים חדשים של יכולות אינטראקטיביות (כמו יכולת מיקום) וכלים מיטיביים (html 5 וכו). גם כאן לא מדובר במגמה חדשה אלא במגמה שהופכת יותר יותר דומיננטית ורלוונטית לעשיית תוכן ושידורו.

תוכן ניו מדיה – במשך שנים דיברו על האופן בו האינטרנט ישנה את הטלוויזיה אבל רק בשנתיים האחרונות ראינו פעילות משמעותית בשטח. זאת מכיוון שמהפכות לא קורות ביום ובאופן כללי טכנולוגיות מתפתחות הרבה יותר מהר מאשר אנשים מאמצים אותה. אבל נדמה שאפשרויות הקרוס מדיה הצטמצמו לשתיים : טלוויזיה חברתית (אפליקציות, צ'אט פייסבוק טוויטר וכו) ו play along (בוא לשחק מול השידור). למרות שאלו שתי תשובות ראויות לשאלה איך הדיגיטל ישנה את הטלוויזיה, הן רק שתי תשובות. יש עוד הרבה שנשאר לגלות ואני מאמין שעם כמות השחקנים בענף והרצון למצוא נישות חדשות, אנחנו נגלה עוד דרכים בהם הדיגיטל לא רק מתווסף לעשייה הטלוויזיונית , אלא מאפשר לשנות אותה בצורה יותר משמעותית.

סמארט טיוי – הסמארט טיוי הוא game changer כי מדובר על מסך שבו לשחקני התוכן החדשים והמסורתיים יש אותו מקום במדף כווידג'ט לצד ווידג'ט. הוא חידוש שקהל הלקוחות מאמץ (בניגוד לטלוויות תלת מימד למשל).  הוא מאפשר למפרסמים את הגביע הקדוש של פרסום באינטרנט (פרסום ממוקד) במסך יודע לייצר סביבו מדורת שבט. הסמארט טיוי עוד לא שם אבל הוא בדרך לשם והשנה אני מאמין שכוחות חלוץ נוספים יבואו לייצר פתרונות  והזדמנויות למסך הזה (במטרה לראות רווחים ב2014 והלאה)

בהתחשב במצב רוח הפסימי של העולם, ישראל היא מקום טוב להיות בו ב2013 של הקרוס מדיה. הן ברמת הטכנולוגיה והן ברמת התוכן. יש מגזר בידור מאד חזק בתעשיית הסטרט אפ המקומית ויש אוירה סטרטאפיסטית במגזר הבידור הישראלי. מאחר ושני אלו קיימים כבר תקופה משמעותית, הזרקור הרלונטי של החשיפה, ההשקעה והמינוף כבר מאיר אותם. בנוסף, גופי הטלווזיה המובילים כבר הפכו את פעילות הניו מדיה לתו תקן, וכך גם במדיניות של קיצוצים, מדיניות התחרותיות לא תאפשר להם להישאר מאחור והשקעה (מסוימת אם לא מסיבית) עדיין תהיה בתחומים האלו.

שנה טובה שתהיה. שנה של התחלת האמצע.

איפה אפשר לראות טלוויזיה

הודעת משרד התקשורת על כניסה של שחקן נוסף לתחום הטלוויזיה הרב ערוצית יצרה את התחושה שעולם הטלוויזיה בארץ עומד לפני שינוי רציני. אני מאמין שהשינוי באוויר, אם כי אני לא חושב שהמתחרה הנוסף הוא מה שעשה את ההבדל. אני חושב שהשינוי יקרה בגלל שסך הדברים שמחייבים אותו יעלה על כמות החסמים שמונעים אותו.

השינוי ינבע ממתח שצריך פתרון. מתח שקיים עקב הפער האדיר שקיים בין השינויים הדרמטיים בהרגלי הצפייה שקרו בעשור האחרון ביחס לשינוי המינורי במודל הפעולה של עולם הטלוויזיה באותו הזמן.

ההנחה הבסיסית ביותר היא שיש לנו שני ספקי טלוויזיה רב ערוצית שמחלקים ביניהם את הגישה לציבור הצופים הישראלי ושלאחר השינוי יהיה פה לפחות שחקן משמעותי נוסף אחד. אני לא מתווכח עם הדומיננטיות של הוט ויס אבל אני אומר שכבר היום יש הרבה יותר משתי פלטפורמות משמעותיות במגרש. כבר היום יש עוד שחקנים עם גישה לצופים שנותנים מענה אפקטיבי לשינויים בהרגלי הצפייה. יתרה מזאת, אותם שחקנים, ביחס לאוכלוסייה מתחת לשכבת גיל מסוימת, כבר שינו את עולם הטלוויזיה בארץ.

נכון להיום, אלו הדרכים שבהם הצרכן הישראלי יכול לצפות בתוכן טלוויזיוני וקולנועי מהארץ והעולם:

כבלים ולויין (יס והוט)

בעד: התוכן הכי מוצלח, בממשק הכי נוח. מגיע מתורגם ובמגוון רחב.  אפשרויות VOD – מה שתרצה ובזמן שתרצה.

נגד: הצרכן צופה באחוז קטן להחריד מאותו מגוון אינסופי שעליו הוא נאלץ לשלם מחיר גבוה. לוחות הזמנים נקבעים עבורך ואם בחרת בVOD אתה נדרש להוסיף עוד לא מעט כסף.

שידור דיגיטלי (עידן פלוס)

בעד: תשלום חד פעמי של 250 שקלים ויש לך את ערוץ 10,2והערוץ הראשון (שמרכיבים את מרבית הצפייה בטלוויזיה בשעות הפריים). ברוב המכשירים יש סטימר מובנה שמאפשר לראות קבצי מדיה בטלוויזיה.

נגד: השידור רוב הזמן עובד, אבל לא תמיד.

אפליקציות ואתרים (מאקו, רשת, 10, וואלה וידאו, hot, yes, ynet video)

בעד – צפייה בחינם, מגוון לא אדיר אבל בהחלט מספק אם לוקחים את כולן בחשבון, זמין במסכים ניידים.

נגד – פרסומות (בכמה מקרים אגרסיביות) איכות יחסית נמוכה, חשיפה מוגבלת מאד לתכנים למי שאינו מנוי (במיוחד בהוט ויס).

צפייה ישירה (sdarot, project free tv)

בעד – היצע אדיר, הרבה מתוכו עם תרגום, מתי שתרצה, בחינם.

נגד – לא חוקי (זו גניבה), איכות יחסית נמוכה. בשעות השיא הסטרימינג נוטה להיתקע.

הורדות (Nako. Bitorrent, Emule)

בעד – כל התוכן שבעולם, מתי שתרצה, בחינם. קל להעביר קבצים בין אנשים.

נגד – לא חוקי (גניבה), צריך להיות נינוח עם התהליך הטכנולוגי (עניין של גיל יותר מכל דבר אחר).

סמארט טיוי (בינתיים בארץ בדגמי LG וSAMSUNG )

בעד –  חבילה צרה built in, סטרימר built in, אפליקציות built in, אינטרנט built in  והכל בנוחיות המסך בסלון.

נגד – הממשק מרגיש מיושן, אין עוד מספיק אפליקציות, דורש חיבור לאינטרנט, נמצא רק במכשירים חדשים (הוצאה כספית).

צפייה באתרי תוכן מחו"ל (Iplayer, HULU, Netflix) דרך הסרת החסם הגאוגרפי (hidemyass)

בעד – אתרי הוידאו הטובים בעולם אצלך בסלון. ממשק, מבחר, ריח של חו"ל.

 נגד –  הסתרה של כתובת המחשב היא לא חוקית, צריך נינוחות עם הצד הטכני, התוכנה האיכותית עולה כסף.

OTT (אורלנדו  VOD).

בעד- שלם על התוכן שאתה רוצה לראות, במקום על כל הערוץ שבו הוא משודר.

נגד- יקר, היצע לא רחב וקצת נישתי.

אתרי וידאו  (Stagevu, Tudou,Youtube).

בעד – היצע אדיר במרחק קליק

נגד- איכות לא גבוהה, תכנים (טלוויזיוניים) מועלים ונחסמים תדיר.

ומפעיל טלוויזיה רב ערוצית חדש. השחקן המשמעותי השלישי ?