ארכיון תגיות: תוכן גולשים

פרדוקס יוטיוב – אתר מצליח להפסיד

לפי האנליסטים של קרדיט סויס, יוטיוב הולך להפסיד בערך 470 מיליון דולר בשנת 2009. תחזית בעייתית בתחשב בעובדה שיו טיוב הוא אתר הוידאו הנצפה ביותר בעולם עם 375 מיליון יוניקים בשנה שמהווים 41 אחוז מסך צריכת הוידאו בעולם. הכצעקתה? תוכן גולשים.

בשלב זה, התפיסה כי אי אפשר לעשות כסף מתוכן גולשים נמצאת עמוק בקונצנזוס וכבר עוכלה עכל ושוב בארוחות הבוקר של פולבר ואירועים דומים. המפרסמים לא ששים למקם את הבאנרים ואת הפרה-רולים לפני תוכן שיש בו שעמום במקרה הטוב וסיכון ערכי במקרה הרע. יו טיוב אמנם ירוויח 240 מיליון דולר ב2009 אבל הם ייבלעו ידי הוצאות של 711 מיליון  שכוללות שיווק, חומרה ובעיקר רוחב פס.

הצעדים המתבקשים שבהם האתר נוקט הוא הגדלה של כמות תוכן הפרמיום באתר (תוכן שאפשר לפרסם סביבו) על ידי חתימה על עסקאות תוכן עם ענקיות כמו סוני ודיסני להפצת התכנים שלהם ובמקביל ניקוי האתר מתכנים פוגעניים. אבל הוא לא נעצר שם.

youtube הולך להופיע בעיצוב חדש שבו תוכן הגולשים, התוכן שעשה את יוטיוב ליוטיוב, יהיה אחד מארבע קטגוריות לצד מוסיקה, סרטים וסדרות. תוכן הגולשים יוכנס לגטו ויוסתר מעיני המפרסמים בבאנרים נוצצים, פרה רולים ואוברלייס. מה תהיה ההשפעה על הגולשים זו שאלה מעניינת כי היא נוגעת לא רק למספרי יוניקים באתר אלא לתרבות רשת בכלל.

ב2006 מגזין טיים פרסם את איש השנה שלו כ"אתה". הצידוק היה שבעידן האינטרנט כולם מומחים, לכולם יש במה, והקהילה היא האינדיבידואל שיש בידיו את הכוח. הדוגמא המוחשית ביותר לטענה הז היתה יו טיוב, שגם נבחר לככב על השער. לאור הגדרת התרבות הזו ומרכזיות תוכן הגולשים בתוכה. האם הצעדים של האתר הם שינוי לרעה (נגמרה המהפכה הדמוקרטית) או התבגרות טבעית של הרשת?

יו טיוב מעולם לא היה אתר רווחי. התפיסה שהכתירה אותו כנדלן רשת יקר ערך נשענה על כמות התנועה שיש בו. דהיינו, אם יש מספיק אנשים שמסתכלים באתר (eyeballs) ומשתמשים במוצר אז זה רק עניין של עוד חשיבה בשביל להבין איך לתרגם את זה לכסף. זו הייתה האבולוציה של גוגל לפי הביוגרפיה הרשמית – קודם מוצר טוב, אחר כך הכסף יגיע. הההטייה החזקה והמכוונת של יוטיוב לגבי תוכן פרימיום, למרות שבתוכן גולשים טמונה הזהות שלו, אומר שהסבלנות לגישה הזו פקעה. יוטיוב רוצים להיות הולו ויפה שעה אחת קודם.

(ואגב, מה שינוי המדיניות של גוגל לגבי יוטיוב אומר על אתרים וקהילות כמו פייסבוק או טוויטר, שהם לא פחות גדולים בקטגוריות שלהם, נהנים מתנועה מדהימה בהיקפיה אבל רווחיים הם לא)

הערכתי היא שתוכן גולשים רחוק מלהעלם אבל הנפח שלו ברשת, ובעיקר בתרבות הרשת יקטן. זו מגמה שמכתיב הכסף (פרסום הוא מקור ההכנסה העיקרי של הרשת) אבל זו גם מגמה שמכתיב המעבר מאקטיביות לפסיביות מצד התנהגות הגולשים. הרשת גדלה לכלול הרבה יותר אנשים מה ששכלל את התחרות בלהגיע אליהם (בניגוד לכך שהם יתאמצו ויבואו אליך)

במיוחד בוידאו, תוכן הגולשים יתבגר לתכנים ממוקדים יותר. זה יקרה כי אם אין לך סיבה ספציפית וקהל לסרטון שלך, הוא ייעלם בתוך 200 הסרטונים החדשים בממוצע שמציפים את יוטיוב בכל דקה. אני מאמין שתוכן הגולשים הטוב ימצא בית חם יותר בקהילות נישתיות מאשר באתרי וידאו. כמו למשל האתר 5min שבו הגולשים מעלים סרטי הדרכה עצמית או קהילות בפייסבוק.

כל זה לא ייגע בבכורה של יו טיוב עדיין כיעד מספר אחת להעלאת תכני גולשים אבל זה בעיקר בגלל שמבחינת טכנולוגיה (ומבחינת הרגל) פלטפורמת יו טיוב היא זו שהכי קל למשוך ממנו וידאו לאתרים אחרים. זה לא בהכרח חיובי לאתר כי זה אומר שבוודאות ההוצאות שלהם יגדלו אבל מה תהיה מידת ההצלחה של הגדלת תוכן הפרימיום היא שאלה פתוחה.

אפשר להמשיך לגלגל את הפרדוקס הזה (יוטיוב יגבו כסף על שירותי וידאו לתוכן גולשים. כמובן שאף אחד לא ישלם את זה אבל ההוצאות של האתר על רוחב פס יקטנו מצד שני זה גם אומר שהבכורה שלהם תילקח) אבל במהירות שבה מתפתחת הרשת אפשר פשוט לחכות קצת ולראות…

עדכון 15 באוגוסט: מנכל גוגל אריק שמידט אומר שההערכות לא לגמרי נכונות ושיו טיוב נמצא בדרך הנכונה לרווח. עוד מהתגובה כאן

תכניות בישול ברשת

תכניות בישול הם פורמט טלוויזיוני שאידיאלי לאימוץ על ידי הרשת: יש בהן עניין רחב, הן באופן טבעי נישתיות (בישול איטלקי, טבעוני וכו), הן מחולקות לסגמנטים קצרים, ואם לצטט מויקיפדיה "הן הן אינן יקרות מדי להפקה, ולכן ערוצי הטלוויזיה השונים מרבים להפיק אותן." אבל יותר מכך, לוידאו ברשת יש יתרונות שהופכים אותו לפלטפורמה אידיאלית למיצוי הז'אנר.

השליטה על הצפייה נוחה יותר (אפשר לקבוע איזה מתכון רואים, מתי, כמה פעמים לצפות בו ובאיזה חלק של ההכנה לעצור לפני לפני שממשיכים לצפות בחלק הבא), האלמנט הטקסטואלי (המתכון) עוטף את הנגן, קיימת אופציית הדיון סביב המתכונים והרכיבים ותעשיית האוכל היא מפרסמת יציבה… אז לפני שאתם לוקחים את הלפטופ למטבח או בונים כיור סביב הדסקטופ, שתי דוגמאות למיצוי אינטרנטי של הז'אנר: אחת בתוכן, אחת בממשק:

Great Depression Cooking היא הפקת ווב סמי מקצועית (וכאן גם טמון קסמה) שבה אנחנו מתלווים לקלרה בזמן שהיא מבשלת מתכונים מזמן המשבר הכלכלי הגדול של שנות ה30. קלרה מדברת בישירות למצלמה גם על תהליך הבישול וגם על אותה התקופה (קלרה היא סבתא רבא בת 91). ההגשה חמה אבל לא סנטימנטלית כמו האוכל שגם הוא טעים ומזין אבל רחוק מלהיות מפונפן (הרבה ביצים, תפוחי אדמה ופסטה).  הסדרה עלתה לרשת כבר בשנת 2007 אבל זכתה לעדנה וחשיפה עם פרוץ המשבר הנוכחי. הצפיות עלו מעשרות אלפים למאות אלפים. הדיוידי כבר בעשייה וניתן להזמין אותו באתר.

ברמת הממשק, Rouxbe עושה חשק ללקק את האצבעות. זהו אתר שמחשיב עצמו בית ספר לבישול (לחובבנים ולמקצוענים). אין פה מגישים סלבריטאים, רק האוכל במרכז הנגן שמשדר וידאו באיכות מצויינת. כל מתכון נפתח בתקציר של המנה, אפשרות לראות את המתכון בטקסט, ומעבר לוידאו ההדרכה המלא. ההכנה המצולמת מחולקת למקטעים וקיימת שליטה על עוצמת הווליום של הקריינות ושל המוזיקה המלווה.

אם במהלך ההכנה אתה מבקש להבין טוב יותר תהליך כללי שקשור למתכון ( איך לרדד קמח, איך לבחור שרי) הלינק פותח חלון בתוך הנגן עם הסבר וידאו שבסופו אתה חוזר לתפריט . העיצוב הנקי מאפשר לשפע האינפורמציה על הפורומים, החנות, ההסברים הכללים ועוד להיות נגיש ולא מאיים – חוייה גסטרונומית בחסות חווית משתמש חכמה.

עדכון 19 דצמבר: תכנית חדשה באתר hungry nation מלמדת איך להכין קוקטיילים ב12 שניות

גברים, נשים והרגלי צפייה בוידאו און ליין

חברת הסקרים נילסן אונליין פירסמה נתונים באשר להרגלי הצפייה של גולשים בתוכן וידאו ברשת, שהכוונה היא לוידאו streaming על גבי האתר.

למרות שהנתונים מתייחסים לאר"הב אני חושב שהם רלוונטים לנו מאחר ובכל הקשור לתרבות רשת אנחנו הולכים בשביל שאמריקה מפלסת, אם כי במספר לא מבוטל של צעדים מאחור (בעיקר בגלל שהם יצאו לדרך לפנינו)

מהנתונים עולה שנשים צופות יותר באתרי וידאו ששייכים לערוצי טלוויזיה, כדוגמת nbc.com וצורכות תכנים ארוכים יותר מאשר הגברים שנמצאים זמן רב יותר מול אתרי תוכן וידאו שמעלים גולשים (אתרי CMGconsumer generated sites) כדוגמת youtube על הסרטונים הקצרים שבו.

חשוב להדגיש שבאתרי תוכן שמעלים הגולשים אין הכוונה רק לתוכן גולשים אלא גם לתוכן מקצועי וסמי מקצועי שלא מגיע ממקור טלוויזוני. אתרי CMG כגון mysace.tv או veoh שמובילים בטבלת אתרי הוידאו הנצפים משופעים בסדרות האינטרנטיות.

מסתמן שהפריים טיים לתכנים טלוויזיונים ברשת הוא בימות השבוע בין 12 ל14 בצהריים (כשהסיכוי שאשה צופה בתוכן הוא פי 2 וחצי יותר גדול מאשר שגבר צופה). זמן הפריים טיים לתוכן אינטרנטי שמעלים הגולשים הוא לייט נייט, בדגש על סופי שבוע מהשעה 23 בלילה ועד 6 בבוקר למחרת (כשהסיכוי שגבר צופה בתוכן הוא פי 2 וחצי יותר גדול מאשר שאשה צופה)

שכבת הגיל המשמעותית ביותר שצורכת תכני וידאו ברשת היא 18-24. נתון שבארץ בהכרח יהיה שונה בגלל השירות הצבאי. אני אסתכן בהערכה שבארץ השכבה הגדולה ביותר שצורכת תכני וידאו מתחלקת בין 15-18 ו21-24. עוד הערכה בנוגע לארץ היא שכרגע זמן הפריים טיים של תכני וידאו ברשת (מכל סוג) מתמקד בימות השבוע בערך מ14 ועד 18. סופי השבוע פחות אטרקטיבים.

נחזור לחו"ל. בחודש דצמבר האחרון 73 אחוזים ממשתמשי האינטרנט בארה"ב צפו בוידאו און ליין, כשזמן הצפייה הממוצע לחודש הוא שעתיים ועשר דקות.

אתרי הCMG מובילים בצורה משמעותית על אתרי ערוצי הטלוויזיה מבחינת כמות הצריכה (לשם הדגמה. בחודש דצמבר באתר המוביל youtube נצפו 2.6 בליון תכנים ואילו באתר של FOX, הראשון במדרג ששיך לרשת טלוויזיה, נצפו 364 מיליון תכנים) כמו כן עלה שצופים באתרי טלוויזיה נוטים להיות לויאלים יותר לאתר אחד מאשר צופי אתרי הוידאו הכללים שנמצאים בכמה אתרים.

הנתונים הללו מסמנים מגמה שקייימת בארץ כמו בעולם. פופלריות התכנים הטלוויזיונים ברשת עולה אבל היא שנייה לעליית הפופולריות של התכנים האינטרנטיים ברשת. אני חושב שהאתרים המנצחים יידעו לייצר שילוב נכון בין הפרופיל הגבוה של מוצרים טלווזיונים שיימשכו אנשים לאתר והתוכן המקורי האינטרנטי שישאיר אותם שם.

עדכון 8.8.09 סקר חדש של יאהו מציג נתונים שדומים לנתוני הסקר הזה ומספקים עוד מידע על הרגלי צפייה ברשת