ארכיון תגיות: תרבות פופולארית

נער בן 15 מצא דרך להתעשר מיו טיוב

פרד (Fred) פינגלהורן הוא ילד מעצבן בן 6 שמנהל וידאו בלוג ביו טיוב. מגלם אותו נער בן 15 בשם לוקאס קוירקשנק (Lucas Cuirkshank) מאומהה, נבראסקה שכותב, מגלם ועורך את התכנית.  בשנתיים שהתוכנית באויר ערוץ פרד הפך להיות הערוץ שגדל הכי מהר והערוץ עם הכי הרבה מנויים ביוטיוב: אין בו סרטון שלא עבר את רף מליון צפיות וצבר עשרות אלפי טוקבקים. גודל הההצלחה ביחס לפשטות ההפקה וקהל הtweens הנחשק שלא שבע מהתכנים התרגמו לרווחים מוידאו באינטרנט בצורה שחברות המדיה הגדולות יכולות רק להתקנא בם. לסרטון הבא יש כמעט  12 מיליון צפיות והוא נקרא "פרד הולך לשחות":

בראיון לרשת פוקס אמר לוקאס שהוא תמיד רצה להיות שחקן אך מאחר והוא גר בנבראסקה, לא היו לו הרבה מקומות בהם לבוא לידי ביטוי. מתוך השעמום נולד פרד, ילד היפר אקטיבי בן שש עם אמא אלכוהוליסטית ובעיות קשב וריכוז.  יש לו אבא שנמצא בכלא וקראש על ג'ודי שמאוהבת בקוין, הבריון שמציק לפרד. על מנת להדגיש את האנרגטיות של הדמות, לוקאס מריץ את הסרטים במהירות גדולה, מה שנותן לפרד קול גבוה וצווחני ולכל הסרטון תחושה תזזיתית. למרות שהתכנית מתעסקת בתכנים נפיצים, או כאלו שיש בהם פוטנציאל הומור שחור, היא תכנית ילדים וזה גם הקהל שלה.

אותו הקהל (ילדים בגילאי 13-17 שמתוכם בנות מהוות 67 אחוזים, שמתרגם ל700,000 מנויים לערוץ בyoutube) הפך את לוקאס לוובסלב ענק ולתעשייה של נער אחד. לוקאס משחרר את הסרטון השבועי ביום חמישי אחרי בית ספר (גם שלו, גם של הקהל שלו) כך שביום שישי ידברו עליו וביום שבת תהיה לו צפיית שיא. הוא פותח וסוגר את הפרקים עם משפטי מפתח ודואג לשלב מושגים ייחודיים לתכנית כמו Garnet במקום Gosh, darn it. יש לו מרצ'נדייז של חולצות שהוא לובש בכל הפרקים (ומוכר באתר שלו). הוא עושה השמת מוצר של מודל טלפון נייד עם פלטפורמת IM שמיועד לנוער ולאחרונה הוליווד התדפקה על דלתו עם צ'ק שמן בתמורה לכך שיאזכר את הסרט המשפחתי "עיר השנהב".

כל זה מנער בין 15 שמשקיע כמה שעות בצילום בסרטון השבועי וכמה שעות בעריכתו (היום כבר יש לו מנהל עסקים). לוקאס אמר שהקונספט של התכנית הוא פארודיה על וידאו בלוגרס אחרים שבטוחים שכל מה שהם עושים זה מאד חשוב. דבר נוסף שמעניין בתופעת פרד הוא שהתכנית מדברת לדור שלא מכיר עולם ללא אינטרנט, ומאד לא מדברת לדור אחר. קשה להסביר את סוד המשיכה של הדמות ולוקאס מודע לכך שאנשים או אוהבים או שונאים את הדמות. ילדים מתים עליה, כל השאר רוצים להרוג אותה.

עדכון אוקטובר 2010 : פרד-הסרט שודר ברשת ניקלודאון והפך לפרמיירה המצליחה ביותר בכבלים באמריקה.

וידאו ברשת הישראלית – האם המיתון יעצור את הקדמה? – חלק שני

לפני כחודש כתבתי פוסט על האופן שבו הוידאו ברשת הישראלית יושפע מהמשבר. זו הייתה כתבה אופטימית עם סיומת פסימית. היום אני אכתוב כתבה פסימית עם סיומת אופטימית. אתחיל בזה שטענתי מהפוסט הקודם לא השתנה: הרגלי צפיה משתנים ושחקנים כמו mako והשיתוף של ynet וhot ידאגו שזירת הוידאו תישאר חמה גם בחורף שניצב בפתח. אבל המיתון כבר מטיל את צילו על העמדה הכי רגישה בתעשייה – עמדת הפתיחה. קבוצת הסיכון היא השחקנים החדשים – היזמים והיוזמות שתפקידם לדחוף את התעשייה הזו קדימה לא רק במונחים של כמה אחוזים מרוחב פס היא תופסת.

rocky05-110x90.jpg

על פניו ובראייה גלובאלית, הפקות מקור מתוסרטות הן הצעד המתבקש הבא של הוידאו ברשת הישראלית. כמות הפורמטים שניתן להפיק באולפן קטן עם מסך ירוק היא לא אינסופית ומבחינת קרוס מדיה הולו מאירה את המשך את ההתקדמות. כאן למיתון תהיה משמעות לטווח הקצר (אבל לא לטווח הארוך). כשאין כסף, לא יתנו אותו למערכות היותר יקרות שנדרשות להרמת הפקות מקור. גם אם המשבר עדיין לא ממש פגע בפורטלים נכון להיום, הם כבר נערכים (ובצדק) בשביל להימנע מפגיעה כזו בעתיד הקרוב. לראייה, אחד הפורטלים המובילים בארץ כבר צמצם את שתי מחלקות הוידאו שלו לאחת.

צעדים כאלה משמעותם שתקציבי הפקות הוידאו מצטמצמים להכרחי. וההכרחי לא כולל בתוכו בהכרח פרוייקטים כגון סדרות אינטרנט. אין הרבה גופים בישראל שיכולים לתמוך בתוכן וידאו ואלה שעוד יש להם רבע תקציב לעניין, כרגע נשענות בעיקר על תוכן גולשים או תוכן טלוויזיוני. בכיר באחד מאותם גופים אמר לי שאין לו סיבה להשקיע בתוכן וידאו מקורי מאחר ואנשים "זורקים" עליו תוכן בחינם רק בתמורה לקידום.

מאותו גשם כלכלי נרטבות גם יוזמות תוכן וחברות שמקדמות את הוידאו מהצד הטכנולוגי. סטרט אפים באופן כללי רגישים במיוחד לתקופות של מיתון (כי כשיש מלחמה השמנים מרזים והרזים מתים) וכמו שאמר דני כהן מג'מיני "סטרט אפים צריכים לוודא שיש להם מספיק כסף מזומן ל24 חודשים הבאים. ואם אין להם שיעזבו הכל וילכו לגייס אותו."

תחום וידאו שצבר תאוצה בטרם המשבר הוא תחום השיווק האינטרנטי ויעידו על כך כמות החברות שמציעות חבילה של קבוצה בפייסבוק, קמפיין adwords וסרטון ויראלי לעסקים קטנים. בשבילהם המיתון יכול להוות ברכה מעורבת כי מצד אחד השוק הזה הופך צפוף יותר כעת כשחברות ההפקה שנגמרו להם תקציבי הטלוויזיה מציעות את עצמם להפקות אינטרנט אבל מצד שני שוק העסקים הבינוניים והקטנים שמחפש פתרונות שיווק זולים רק גדל.

הדלק של תעשיית הוידאו באינטרנט הוא פרסום. המשבר פוגע בוידאו באינטרנט בגלל שתקציבי הפרסום נפגעו. אבל האפקטיביות של הפרסום באינטרנט כבר פחות מוטלת בספק (ותודות לאובמה שהפך את זה לקונצנזוס) ומה שנכון לעסקים הקטנים שמשקיעים ברשת, נכון לעסקים הגדולים, רק שמבחינתם זה אומר אחוז גדול יותר מהתקציב שהולך לאינטרנט (ואם פוליטיקיה היא הסמן אז מספיק לראות כמה אחוזים מתקציבי הקמפיינים הנוכחיים הולך לרשת)

מיתון גם אומר שאנשים נשארים יותר בבית, נמצאים יותר ברשת  ומחפשים יותר בידור. מיתון אומר שמעולם לא היה זמן אידיאלי כמו ההווה לבסס מותג תוכן באינטרנט (סטרט אפ או יצירה) כמות המתחרים קטנה ויש לך אורך נשימה להתבסס.

מיתון זה זמני והזמן טס. הרי אין אין אין אפשרות להתפתח אחורה: הברות, מילים, משפטים,  פסקאות, סיפורים ; בהתאמה תוכן גולשים, תוכן מעובד ממדיות אחרות, תוכן ערוך שנוצר למדיום החדש, תוכן מתוסרט שנוצר למדיום החדש. בקרוב אחד האתרים ייצר תוכן מקורי לאינטרנט שיעשה רעש ואז המתחרה יעשה משהו משלו והענף הזה יתחזק ויגדל. מי יהיה הראשון? אתר שיודע שלמרות המיתון, עתידו תלוי באיכות התוכן הייחודי שלו. ובכל הקשור לוידאו, נגן יש לכולם.

ליוצרים שנדרש הרבה יותר ממיתון בשביל לעצור אותם, אני מציע לעשות מה שעושים בטלוויזיה. לתפור את התוכן השיווקי לתוך הרעיון וכך הפקת התוכן שלך לא תלויה בתקציבים מגופי תוכן. זה אמנם נשמע רע לשלב את המפרסם בשלב הפיתוח היצירתי אבל באקלים הנוכחי זהו כשרון שנדרש מכל כותב במדיום מסחרי. זו המציאות בזמן משבר כלכלי ובשביל לנצח איתה צריך יצירתיות.  ומי יותר טוב ליצירתיות מאשר יוצרים שנדרש הרבה יותר ממיתון בשביל לעצור אותם.

 עדכון 18 לנובמבר: מנכל מקאן דיגיטל מדבר על הפרסום באינטרנט ב2009: על הצורך במדידת רייטינג. על הפרסום בוידאו, על סטנדרטיזציה של שטחי הפרסום. סה"כ אופטימי וצופה 10-15 אחוז גדילה. 

וידאו לשלטון

זה עתה הסתיימו בחירות בארה"ב שבה אחד האלמנטים המדוברים ביותר היה השימוש המסיבי בפלטפורמת האינטרנט ולפנינו שלושה חודשים שבהם פוליטיקאים ישראלים צריכים להעמיד קמפיין לכנסת ולרשימות מפלגה. בשונה מהבחירות האחרונות (לפני שנתיים שלמות) היום כל מועמד לפריימריס וכל מפלגה יודעים שהם חייבים נוכחות ברשת. הזמן הקצר והתקציבים המוגבלים הופכים את הרשת לדרך זולה להפיץ תכנים, לצבור נקודות ועם שימוש נכון שחורג מ"חבילת הבסיס" גם לבדל את המועמד.

כמו שנכון לתוכן באינטרנט בכלל, ובמיוחד לאור מערכת הבחירות האמריקאיות, נראה שאחד הדרכים בהם ניתן לצבור בידול ברשת היא תוכן וידאו. בניגוד לטקסטים פוליטים, שללא התעמקות נראים דומים אחד לשני, מוידאו קשה יותר להתעלם. עוד לפני שמגיעים לאיכות התוכן, כל העלאה של סרטון ביו טיוב מאפשרת משחק עם תגיות וטקסט שיכול להיות כוח איכותי במאבק על תוצאות חיפוש במנועי החיפוש (כאשר חשוב לזכור שהמילים הנכונות הן לא בהכרח מילים הכי אפקטיביות לצורך המטרה). הוידאו ברשת מאפשר לייצר הייפ שלא היה אפשרי בטרם האינטרנט והסרטון הבא הוא דוגמה טובה לכך.

האינטרנט נתפס כעולם ששייך לצעירים וככזה פחות אפקטיבי בהגעה למסת הבוחרים אבל זו לא תפיסה מדוייקת. באינטרנט יש גידול משמעותי בצפייה של גולשים שאינם צעירים והוידאו הוא נגזרת של הטרנד הזה. למשל, גיל הצופה הממוצע  בסרטון וידאו שקשור לבחירות האמריקאיות היה בין 45 ל55. מבין הסרטונים שהעלה הקמפיין הנאומים, הופעות בתכניות אורח ורגעים לא מתוסרטים היו הסרטים הכי נצפים ולא אלו ההומוריסטיים. המשמעות היא שהאינטרנט הוא לא כלי להגיע רק לצעירים ואין סיבה שהתכנים שמייעדים לו ינסו לקרוץ רק לקהל הזה.

בנוסף לדרכי קידום של סרטון ספציפי, בקמפיין פוליטי יש חשיבות לאפקט מצטבר. טקטיקת קידום יעילה וישימה  שבלטה בקמפיין הפריימריס הדמוקרטי היתה קשורה לכמות הסרטונים: לקמפיין אובמה היו 50 מתנדבים שתפקידם היה לצלם את האספות, לערוך את הסרטונים ולהעלות אותם לרשת. מה שקרה הוא שבכל אספה של אובמה הוא צולם על ידי חמש או שש מצלמות לעומת מצלמה אחת של הילרי קלינטון. זה גרם לשטף מתעדכן תדיר של סרטוני אובמה שתרמו רבות לאופי הנוכחות שלו ברשת.  המתמודד ישראלי יכול להעלות בהדרגה את כל החומר המצולם שיש לו (ראיונות מהטלויזיה וכו) לאינטרנט. לא כל כל החומרים צריכים להיות הפקות נוצצות, חלקם יכולים להיות מצולמים חובבני וערוכים לייט בלוקיישן פלואורוסנטי כמו הסרטון הבא שבו אובמה נושא נאום במשרד המטה.

כמובן שנוכחות וידאו גבוהה היא לא תחליף למצע המועמד ויכולה לשמש גם לקמפיין שלילי. בחודש ספטמבר 08סרטונים בכיכובה של שרה פיילין (או החיקוי שלה)  צברו 113 מיליון צפיות, הרבה יותר מאובמה, אבל מרביתם הנציחו את דמותה באור נלעג. גם בתחום הקמפיין השלילי הוידאו יכול לשמש כיתרון, וגם פה לא חובה סלבס או תקציבים גדולים על מנת לייצר אימפקט. דוגמה כזו מהבחירות המקומיות בתל אביב היא סרטון של מחבל שמציע להצביע לדב חנין "כי הם חושבים אותו דבר" או הסרטון אנטי חולדאי הבא:

בסופו של דבר, הדרך המשמעותית ביותר שבה אובמה הבריק מבחינת האינטרנט קשורה קשר הדוק לעובדה שהוא התייחס במלוא הרצינות לדור האינטרנט. אופן הנוכחות שלו ברשתות חברתיות והאופן שבו הקמפיין נוהל דרך אתרי אינטרנט שידר למסות שנמצאות ברשת שהוא מבין את עולמם. והם גמלו בתרומות דרך האתר שלו (שהפכו אותו למועמד עם הקמפיין העשיר ביותר בהיסטוריה) הם גמלו לו דרך הצבעה (הצעירים היוו כוח משמעותי בבחירות האלו) והם גמלו לו בכך שהפכו אותו למושא של מאמצי וידאו ויראליים – החל מwill I Am  שיצר את הקליפ yes we can שצבר 12 מיליון צפיות!!! ועד ל Obama Girl ששרה לו שירי אהבה נוטפי חושניות.

עדכון 28 בנובמבר: כתבה מצויינת על מאחורי הקלעים של קמפיין הוידאו של אובמה.

סדרות אינטרנט ששווה להכיר 4

רשימה חלקית נוספת של סדרות אינטרנט שמסמנות את הפוטנציאל של תוכן מקורי ברשת:

Horrible People – פארודיה על אופרות סבון שכל פרקיה מתרחשים במסיבת אירוסין אחת. התגליות האובר-דרמטיות מגיעות בקצב מסחרר בזמן שהמוזמנים מחכים להרמת הכוסית שלא מגיעה. הסדרה היא מבית היוצר של AD Miles שמופיע ברנו 911 וביים סגמנטים לתוכניות כמו Saturday Night Live.

G-DCAST – פרוייקט כשר במיוחד ובו כל שבוע מוצגת פרשנות ויזואלית של ארבע דקות, אם דרך אנימציה, וידאו או שירה, של פרשת השבוע הנוכחית. פרקים חדשים כל יום שני. באנגלית.

MoCap Movie LLC – סדרה קומית שמתארת את מאחורי הקלעים של מאחורי הקלעים. בעידן של הדמיה ממוחשבת ומסכים ירוקים היא מספרת את סיפורו של סטודיו שבו מייצרים את הדמית התנועה הממוחשבת לסרטים ומשחקי וידאו (הם משחזרים הסצנות המפורסמות בחליפות גוף שהמחשב יכול לתעד). הייחוד של הסטודיו הזה הוא בתעריפיו הנמוכים והעובדה שהוא לא בוחל בהדמיה של שום סצנה.

Cavalcade of Cartoon Comedy – מבית היוצר של סת' מקפרלן (איש משפחה) באה סדרה שהיא גם מודל הכנסות מוידאו באינטרנט. חמישים פרקי הסדרה, סרטוני אנימציה קומיים, משודרים במסגרת Adsense של גוגל בליווי פרסומות ממוקדות. ששת הסרטונים הראשונים קיבלו 14 מיליון צפיות בשלושת השבועות הראשונים להפצתם.

The All-For-Notes – דוקו-קומדיה מוזיקלית מבית היוצר של Vuguru, חברת תוכן הניו מדיה של מייקל אייזנר (לשעבר מנכ"ל דיסני) שעוקבת אחרי להקת אינדי רוק צעירה מברוקלין במסע ההופעות שלה מחוף לחוף.

Italian Spiderman – פארודיה אוסטרלית על סרטי טראש אירופאים משנות השבעים בהם נוכסו גיבורי קומיקס אמריקאים בצורה דלת תקציב ודלת מוסר. הסדרה צולמה ברובה מול מסך ירוק ומככב בה גיבור משופם שאוהב אספרסו יש לו יכולות שליטה מוחית בפינגוינים (פוסט על הסדרה)

 Drawn By Pain – סדרת דרמה זוכת וובי בחירת הקהל 2008 שמשלבת אנימציה וצילום וידאו. הסדרה מספרת את סיפורה של נערה שגדלה בבית אלים ועכשיו מנסה להתמודד עם המפלצות שמתעוררות בתוכה. אחת מהדרמות הבולטות והנועזות במדיום ששולטת בו הקומדיה.

The Writers Room – סדרה מבית Crackle (סוני) שמספרת את סיפורם של כותבי טלוויזיה בתכנית אירוח לילית. עשרת פרקי הסדרה השנונה צולמו במשך חמישה ימים ומככבים בהם כותבי טלוויזיה אמיתיים. 

Wainy Days – זוכת הוובי 2008 לסדרה הקומית הטובה ביותר היא סדרה שעוקבת אחרי דיוויד ויין בנסיונות החיזור הכושלים שלו. הסדרה משופעת בהופעות אורח של פרצופים מוכרים והיא נעה על הציר בין קומדיה רומנטית לנונסנס שעובד. (לפוסט על הסדרה)

באגף הישראלי חייו הנפלאים של הסלב – שרון אלכסנדר מרחיב את גבולות התכונה המיזנטרופית בסדרה שעוקבת אחרי חייו של הסלב שרון אלכסנדר. הסדרה משובצת בראיונות עם אורי הוכמן שבה אלכסנדר תופר תאוריות מטרידות במודעות עצמית נטולת מודעות כיאה לגיבור מוקומנטרי. שאפו לNRG שהשכילו לשים את הסדרה תחת "רכילות" ונתנו לדיון שמתרחש בה להתרחש.